אומגה 3 או אומגה 6 ? הסיפור על דלקת

רוב אוכלוסיית העולם סובלים מבעיות עם הבריאות שלהם, לעיתים זה לא מאובחן בצורה רשמית אבל זה מרגיש כמו: 

תחושה כללית לא טובה, עייפות, עיכול לא מתפקד, בעיות בעור, אלרגיות, חולי חוזר וגם מחלות כרוניות ואוטואימוניות. 

רוב הבעיות הבריאותיות מתבססות על דלקת, לעיתים עדינה אך מתמשכת, או כרונית. 

כזו שאפשר לחיות איתה אבל לא נעים לחיות איתה.

אנחנו יודעים שלא חסרות סיבות להתפתחות של דלקת או בעיות בריאותיות החל מסטרס לא מנוהל עד התזונה שלנו.

אך התזונה שלנו, היא הדבר אותו אנחנו מכניסים לגוף 3 פעמים ביום בממוצע וכל ביס שאנחנו לוקחים משפיע על רמות הדלקת בגוף, חיידקי המעי, הגנטיקה, ההורמונים, חילוף החומרים ועוד כל כך הרבה.

אז מה קורה אם המזונות שאנחנו מכניסים לגוף יוצרים דלקת, איך זה קרה ואיך מאזנים את זה?

אומגה 3 ואומגה 6 הינן חומצות שומן חיוניות אשר לא מיוצרות על ידי הגוף אבל נחוצות עבורו מאוד – כלומר עלינו לקבלן ממקור חיצוני.

ומה שמשפיע על הספיגה שלהם וההשפעה שלהם עלינו הוא בעיקר הוא האיזון ביניהם.

עד לפני כ- 100 שנים, יחס אומגה 6/3 היה סביב 1 ל 4  או פחות. 

כלומר על כל 4 ביסים של אומה 3 ביס אחד של אומגה 6.

עם זאת, התזונה המערבית מספקת כיום יחס אומגה 6/3 של כ-20:1 לטובת אומגה 6. 

זה המון וזה בעייתי מאוד.

זה יוצר תגובה דלקתית ודלקת כרונית בדרגה נמוכה.  

רק כדי לעשות סדר,

מזונות שיש בהם אומגה 3 - דגים מסוימים, ביצים, לפעמים בשר (אם הפרה אכלה דשא) פולי סויה אורגנים, אגוזי מלך, וזרעי צ׳יה.

מזונות שיש  בהם אומגה 6 - רוב האגוזים והשקדים, טופו, ביצים, טחינה וזרעים.

כלומר יש מזונות שיש בהם גם וגם, יש מזונות שיש בהם רק אומגה 3 וכאלו שיש בהם רק אומגה 6.

העניין הוא האיזון.

במאה שנה האחרונות התוספת המשמעותית לתזונה של האדם המערבי היא שוב הלא שמני הזרעים (אומגה 6) שנוספו לתזונה שלנו ועל הדרך ירידה בצריכה של מזונות עשירים באומגה 3, יצרו מאזן שלילי משמעותי לטובת אומגה 6.

צריכת יתר של חומצה לינולאית, בעיקר משמני זרעים אומגה 6 תעשייתיים והיעדר אומגה 3 ארוכות שרשרת בתזונה יוצר מצב פרו-דלקתי, פרו-אלרגי. 

נראה שהפחתת יחס אומגה 6/3, במיוחד באמצעות הפחתת צריכת שמני זרעים, והגדלת צריכת אומגה 3, עשויה להיות אסטרטגיה יעילה להפחתת דלקות, אלרגיות, ותגובות אוטואימוניות.

אומגה 3 מ דגים נצרך על ידי אבותינו במשך מיליוני שנים. הערכות מצביעות על כך שבמהלך העידן הפליאוליתי, צריכת חומצת אומגה 3 הייתה משמעותית מאוד.

אומגה 3 מנוצלת על ידי הגוף כדי לפתור ולהפחית דלקת, בעוד חומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה 6 משמשות בעיקר להגברת הדלקת. בהתחשב בכך שרוב האוכלוסייה סובלים ממחסור באומגה 3, ישנו צורך מוגבר להעלות את המודעות לחשיבות הגברת צריכת אומגה 3. 

לא הכל בהכרח צריך ליפול על שמני הזרעים, לעיתים אלו כמויות אדירות של אגוזים, זרעים, דגנים מעוברים, טופו וטחינה שיקחו אותנו לשם בקלות כשאנחנו לא צורכים מזונות מהים למשל, העשירים באומגה 3.

הסיפור תמיד חוזר למזונות המעובדים.

בני האדם לא יכול לייצר שמני זרעים בעבר כי לא היו חומרים ומכונות שיכולים ליצור שמן ממזון שאין בו שומן טבעי.

לא סתם השמנים מהטבע עשירים בנוגדי חמצון.

אם תרצו להעמיק עוד בתזונה וריפוי דרך מזון

קורס ״חוקי בטן״ יתן לכם את המענה המקיף ביותר דרך תוכן נעים ונח לצריכה, בשפה ברורה ועם אפשרות לגלות את הדברים שישנו לכם את הבריאות ומערכת העיכול בצורה הנכונה ביותר עבור צרכי הגוף שלכם.