יש דבר אחד שכבר הרבה זמן ברור לי, ועם זאת אני לא עושה מספיק כדי לחלוק אותו עם העולם
העולם מתחלק לשניים:
אנשים שרודפים אחר השמש ואנשים שחוששים ממנה.
מה שמשותף לרודפים זה שהם יכולים להרפא ממנה, לשהות תחתיה ולהרגיש טוב בעזרתה,
ואחרים,
נשרפים בקלות, מפתחים פיגמנטציה, נהים אדומים והשמש היא מקור לחשש
כי עבורם היא באמת יוצרת נזק.
אז מה ההבדל?
יש את מידת ההרגל, אלו שמרבים להחשף לשמש גם בונים עמידות. אדם עם עור בהיר מאוד שאינו נחשף לשמש לעיתים קרובות, כשיכנס לשמש מיד יישרף, אך אחד שמבקר את השמש בקביעות יגלה שהשמש לא אמורה ליצור תחושות קשות.
ובעולם בו הרגילו אותנו לעבוד מהבית ולחשוש מהשמש, כמובן שאנשים יחשפו אליה פחות ופחות.
ויש את הפיזיולוגיה של כל אחד ואחת מאיתנו, וממה הפיזיולוגיה הזו נוצרת? בין היתר ממה שאנחנו מזינים את עצמנו בו.
רוב הדתות של העת העתיקה סגדו לשמש.
אז איך יכול להיות שאותה שמש צורבת ופוגעת באלו שפוגשים אותה כיום.
התשובה מסתתרת בתוך חיבור פחות קדוש שנוצר ב 60 השנה האחרונות.
לא תמיד השמש נקשרה עם סרטן העור.
אנחנו רואים בעשורים האחרונות ירידה דרסטית בחשיפה לשמש, לא רק שרוב האנשים מפחדים מהשמש, אנחנו גם מבלים את רוב שעות היממה בפנים, ובכל זאת מקרי סרטן העור רק עולים.
המשפט הכי חשוב בעיניי שכל אדם חייב להבין, הוא שהטבע לא טועה, הטבע מגיב לפעולות שלנו.
האם בני האדם, במפגש עם השמש האלוהית, לא זהים לאותם בני אדם שפגשו את השמש לפני 60 שנה?
התשובה היא לא. אם כך, מה השתנה? התשובה מאוד פשוטה. התזונה.
ולמען הדיוק, שמני זרעים מזוככים.
אחד השינויים הדרסטיים שקרו ב 60 שנה האחרונות הוא שבני האדם החליפו את הצריכה של שמנים טבעיים אותם צרכו לאורך האבולוציה בשמנים מזוככים הנקראים שמני זרעים.
שמן קנולה, שמן סויה, שמן זרעי ענבים, שמן חמניות, שמן תירס וכדומה
כל אלו הם שמנים שנוצרו בתהליכים כימיים מורכבים, לעיתים בהנדסה גנטית, בחום גבוה והם נחשבים בשנים האחרונות כה-גורם התזונתי מספר 1 למחלות.
למה הם כל-כך רעילים? מחקרים מראים שביצור שלהם הם הופכים למחמצנים ודלקתיים עבורנו. הם נחשבים למזון אולטרה דלקתי. (עשירים באומגה 6) כשאנחנו מכניסים אותם לגופנו הם יוצרים רדיקלים חופשיים, ומחקרים מראים שיכול לקחת להם שנים לצאת לנו מהגוף.
אז בן האדם התחיל להזין את עצמו בחומרים לא טבעיים (הטבע מגיב) ואנחנו מתחילים להינזק.
במקום שהתזונה שלנו תהיה מבוססת על מזונות נוגדי חמצון, התזונה המערבית מבוססת על מזונות דלקתיים ומחמצנים.
שמני זרעים נקשרו לסרטן, דלקות מעיים, סכרת, מחלות לב, פוריות, נזק מוחי וכמובן גם נזקים לעור..
העניין הוא שכשהגוף שלנו עמוס בשמני זרעים וכך גם התאים שלנו כולל תאי העור, העור שלנו נשרף יותר מהר ונזקים נגרמים לעור ולבריאות.
אחד המנגנונים העיקריים שדרכם אור ה UV פוגע בעור, הוא דרך חימצון ורדיקלים חופשיים
והרגישות לאור הUV גדלה עם צריכת שמני זרעים.
עם זאת אף אחד לא מחבר אחד ועוד אחד,
ממשיכים לדבר על זה שהשמש מסוכנת אבל אף אחד לא עוצר לשאול למה?
אנחנו מקבלים הכל כעובדות מוגמרות, לא תוהים למה אדם אחד יפתח מחלה ואחר לא?
אז אתם כבר יודעים ש שמני זרעים גורמים להישרף מהשמש אך לנזקים של שמני הזרעים אין גבולות.
אך מה לגבי פיגמנטציה? למה לחלק מה אנשים נוצרת פיגמנטציה ולאחרים לא?
הרשו לי להציג בפניכם עוד אחד מהנזקים הנוספים המתגלים מהצריכה של שמני הזרעים:
כתמי שמן הזרעים.
לא כל כתמי העור נוצרים שווים, ובמקרים מסוימים כתמים דמויי נמשים יכולים להיות סימן להרעלה של שמני זרעים. אולי שמעתם אותם נקראים בשם "כתמי כבד" או "כתמי זקנה", אבל אני מעדיף כתמי שמן זרעים, שמתייחס נכון לסיבה שלהם.
מה אם היה פיגמנט, שנוצר משמני זרעים מחומצנים, המצטבר בעור ויוצר כתמים דמויי נמשים?
מסתבר שיש חומר כזה, והוא נקרא ליפופוסין. הנה מה שאנחנו יודעים על זה:
Lipofuscin הוא השם שניתן לגרגרי פיגמנט בצבע צהוב-חום עדינים המורכב משאריות המכילות שומנים של עיכול ליזוזומלי, הוא נחשב לאחד מהפיגמנטים הקשורים להזדקנות, הנמצאים בכבד, בכליות, בשריר הלב, ברשתית, באדרנל, בתאי עצב ובתאי הגנגליון.
נראה כי Lipofuscin הוא תוצר של חמצון של חומצות שומן בלתי רוויות. ידוע שהוא מכיל סוכרים ומתכות, כולל כספית, אלומיניום, ברזל, נחושת ואבץ הוא מורכב מחלבונים מחומצנים כמו גם שומנים.
למה הוא מורכב מכל הרעלים הללו?
Lipofuscin הוא תוצר לוואי של "חמצון חומצות שומן בלתי רוויות" כלומר חמצון שומנים, ריקבון שמן זרעים בשילוב עם מתכות כבדות כמו ברזל ואלומיניום שמצטברים בגוף יחד.
Lipofuscin גורם לניוון מקולרי, אשר נגרם גם מצריכת שמן זרעים.
Lipofuscin גורם לאלצהיימר, אשר ידוע לנו גם שמקושר לצריכת שמן זרעים (וסוכר).
זה גילוי מטריד, ונראה שהוא עומד בכל הקריטריונים כדי להסביר את נקודות שמני הזרעים שלנו,
ליפופוסין גורם לפיגמנטציה חומה בעור (וברקמות אחרות), והוא תוצר הלוואי של חמצון שמן זרעים.
המשמעות היא שזה יפגע בעיקר באנשים שחיים במדינות מתועשות, ויגדל עם הגיל ועם החשיפה הכוללת לשמש, וזה בדיוק מה שאנחנו רואים עם כתמי שמן זרעים.
לא נמשים; אלה הם כתמי כבד הנקראים Seed Oil Spots
בעוד שכתמי שמן זרעים נראים רק על העור, עד שאתה יכול לראות אותם בחוץ, שאר הגוף כנראה מכיל אותם גם.
כדורים אלה של ריקבון שמן זרעים ומתכות כבדות רעילות נמצאו בתאי עין, עצב, כבד ומוח, אך סביר להניח שהם פוגעים בכל הרקמות הרכות בגוף. יש אנשים שאפילו טענו ש- IBS/מעי דליף, הוא בעצם רק ליפופוסין במעיים.
אז איפה אנחנו פוגשים שמני זרעים? כל פעם כמעט שאנחנו אוכלים בחוץ. מעבר למזון מטוגן שנוצר עם שמני זרעים (פעם היו מטגנים בשומן בקר), כמעט כל מסעדה מבשלת עם שמני זרעים כי הם זולים, ותעשיות המזון מחדירות אותם לרוב המזונות המעובדים - אפילו לתחליפי חלב (תקראו רשימות רכיבים).
מה אפשר לעשות? מעדויות שקראתי ברשת, אנשים שהפסיקו לצרוך שמני זרעים חוו הפחתה ואפילו נעלמו להם כתמי הפיגמנטציה. דבר נוסף הוא ש Lipofuscin מופחת על ידי ויטמין E, שמנקה את ריקבון שמן הזרעים. היות והוא נוגד חמצון חזק והוא נמצא להשגה בדגים מסויימים, אבוקדו, מנגו, דלעת ועוד...
יצרתי את חוקי בטן, קורס תזונה אונליין, כדי לעזור לאנשים להבין איך לרפא את הגוף דרך תזונה מבלי להיות תלויים במישהו אחר. זה קורה כשאנחנו מתחילים להבין את המזון שאנחנו אוכלים, את ההשפעות של שילובי מזונות ואת הסימנים שהגוף נותן לנו ואיך לעבוד איתם לטובתנו.
זו חוויה מעצימה, מלמדת, שמגיעה מלמידה, התנסויות והרפתקאה חדשה, אין דבר יותר כיף שמכניס אנרגיה חדשה לחיים יותר מללמוד משהו חדש ולעשות משהו טוב ומעצים עבור עצמי בלבד. ידע שישפר את מי שאתה לטובה כי תדע מה טוב ונכון לך.
שינוי תזונתי שיפר לי את הבריאות אבל זה בכלל לא נגמר בזה.
הערך העצמי שלי השתפר, הבטחון העצמי עלה וחוויית החיים שלי נהייתה חיובית יותר ויותר.
וואו, עם כמה שאני לומדת את נושא התזונה ובריאות טבעית, חשבתי שאני יודעת דבר או שניים, ובהחלט הצלחת לחדש לי!!
תודה!