Articles

In-depth knowledge for a healthier life

Join the weekly newsletter, where I share knowledge, approaches, and practical tools for improving your life – directly to your email.


Categories

Why not drink water straight from the tap?

There is a narrative that says that tap water is clean and high-quality water, which is why most people drink water from the tap At best, the average home has a filter system that mainly improves the taste of the water and filters out impurities Most people when they buy these systems, don’t know

Continue reading
  • General
How to create confidence in sexuality

During the last retreat in Sinai, a participant approached me and shared with me that she had problems with her sexuality. I asked her...

  • General
Why do “sports” every day?

If we go back in time for a moment, before the invention of vehicles, before public transportation, before working in offices and sitting down,...

  • General
How is health the path to freedom?

In the hundreds of conversations I have had with people over the years regarding health, I repeatedly identify a number of concerns. On the...

  • General
Recovery from a “chronic” illness

At the age of 20, I was diagnosed with a chronic digestive disease, I didn’t understand why it developed in my middle of life,...

  • General
7 reasons to shower with cold water

Hydrotherapy has been used as a healing method for thousands of years. And using water at different temperatures has different types of benefits for...

  • General
On the amazing benefits of proper sun exposure

I haven’t applied sunscreen for almost a decade, I stay in the sun and don’t burn.That doesn’t mean I’ve never burned, it doesn’t mean...

  • General
Natural treatment for headaches and fatigue

At the beginning of the week, a good friend came to visit the city and we went for a walk. After half an hour...

מאמרים נוספים
אין עוד מאמרים להציג
Follow us on social media
Twitter Facebook Instagram
קטע מפרק 151 🎙️ שהוקלט וצולם בתאילנד עם יובל פלוּק הפרק זמין להאזנה בכל פלטפורמות השמע וביו טיוב

קטע מפרק 151 🎙️ שהוקלט וצולם בתאילנד עם יובל פלוּק הפרק זמין להאזנה בכל פלטפורמות השמע וביו טיוב

על פי ארגון הבריאות העולמי, עד שנת 2023, דכאון תהיה הסיבה השלישית לחוסר תפקוד בעולם ועם זאת שהחיים מאתגרים מעולם לא היה קל יותר להיות בדכאון חוסר שינה לטובת מסכים תזונה מעובדת שיוצרת חוסרים תזונתיים שהיה בחללים סגורים ללא שמש ואוויר נקי חוסר בתחושת משמעות חוסר בתנועה מכשירי תקשורת שמנגישים את אירוע השעה הכי נוראיים מכל מקום בעולם לא נועדנו להיות מסוגלים להתמודד עם האתגרים של העולם המתקדם אנחנו יצורים הרבה יותר פשוטים ובנוסף להכל אבחנות שגורמות לנו להאמין שיש לנו בעיה שגדולה מאיתנו לשיטות הטיפול המלאכותיות יש השלכות בעייתיות ששווה להכיר ולדעת עליהם בעולמנו להיות בריאים דורש עבודה אלן דורשים המנעות מנורמות תרבותיות ודרכי התנהגות וחשיבה שלא משרתות אותנו הפרק המלא נמצא בכל הפלטפורמות והוא חשוב להאזנה עבור כל אדם

על פי ארגון הבריאות העולמי, עד שנת 2023, דכאון תהיה הסיבה השלישית לחוסר תפקוד בעולם ועם זאת שהחיים מאתגרים מעולם לא היה קל יותר להיות בדכאון חוסר שינה לטובת מסכים...

במשך שנים סבלתי מהבריאות שלי, אני לא יכול להתחיל להסביר לכם באיזה מקום נמוך הייתי חוסר אנרגיה מוחלט, קושי לקום מהמיטה, דיממתי מהמעי כמעט בכל יום במשך שמונה שנים התביישתי במי שאני ובגוף שלי הסתרתי את רוב הבעיות שלי מהסובבים אותי ואפילו מבנות הזוג שלי המפגש עם היפוקרטס שינה אותי בתחילת תהליך הריפוי שלי, אחרי שנים עם מחלה כרונית הבנתי שלעולם לא ראיתי את עצמי כאחראי או כאחד שיש לו את היכולת לפעול כדי לרפא את עצמו את מערכת היחסים שלי עם המילה בריאות ביססתי על רפואה שבהגדרתה מטפלת בסימפטומים (רפואה אלופתית) היא קיימת רק במאה-מאתיים שנה האחרונות במשך שנים חיכיתי ותליתי תקוות בגורמים חיצוניים רפואה, שלמרות כל האנשים הטובים השזורים בה, מתבססת על גישות שלא מאמינות בריפוי של מחלות ואז גם אני לא האמנתי שאני יכול לרפא את עצמי לקח לי שנים להבין שהבריאות שלי לא יכולה בכלל להיות באחריות של אדם אחר מערכת היחסים של בן אדם עם גופו, עם בריאותו היא מאוד מיוחדת, אישית ורבת פוטנציאל כשאנחנו מסתכלים על ההתעסקות בבריאות כנטל או כדבר חסר משמעות אנחנו מתעלמים ממי שאנחנו בריאות היא תהליך טבעי שקורה בתוכנו בריאות היא התוצר לוואי של מי שאנחנו כל האמונות, הבחירות, ההרגלים, כולם יוצרים את הבריאות שלנו הרופאים של היום למדו מדע, תרופות, נחרצות, וגישות שהן לא משהו שהיית מצפה לו מאדם שבוחר לעסוק באומנות הריפוי היפוקרטס הדגיש את הקשר המהותי בין העיסוק ברפואה לבין האהבה לאנושות. המהות האמיתית של הרפואה טמונה לא רק במיומנויות ובידע הטכניים, אלא גם בחמלה ובאמפתיה ומסירות המופגנת כלפי המטופלים. הידע הזה על בריאות, החוכמה הזו צריכה לעבור מבית לבית מדור לדור ממוסד לימודי אחד לאחר צריך לדבר על היפוקרטס בארוחות ערב לא על התרופה החדשה להורדה במשקל יש לנו הזדמנויות אינסופיות להיות בריאים זה הכל בידיים שלנו קחו את זה ממישהו שהיה חולה ונטל כמויות אדירות של תרופות במשך שנים כל אדם יכול לחיות חיים בריאים, לכל אדם יש את היכולת להגיע לשם

במשך שנים סבלתי מהבריאות שלי, אני לא יכול להתחיל להסביר לכם באיזה מקום נמוך הייתי חוסר אנרגיה מוחלט, קושי לקום מהמיטה, דיממתי מהמעי כמעט בכל יום במשך שמונה שנים התביישתי...

יש שאומרים שזו התקופה הטובה ביותר בהיסטוריה של האנושות ; שפע, בטחון, רווחה, צריכה אינסופית אנחנו לא מתעוררים בבוקר עם חשש לחיינו , בין אם זה מ טורפים, זיהומים, מגיפות או כנופיות שיקחו את כל הרכוש שלנו ועם זאת, אנחנו חיים בתקופה בה רוב האנשים מרגישים חוסר בתחושת משמעות, חוסר באהבה עצמית, חוסר בבריאות, חוסר באמונה ובעיקר תחושה שאנחנו לא שייכים לדבר בעיני הכל נובע מאיבוד האמונה אלוהים נהיה מושג ציני, שאין לו מקום בתרבות החילונית, הנאורה, ה״מדעית״ והמתקדמת - בה צ׳אט גי פי טי הוא המלך שיענה לנו על כל השאלות שלנו אך אי אפשר להתווכח או להתנגד לחוקי היקום או האלוהות הכל פה קשור לחיבור של האדם לטבע ושל האדם לבריאה הלא הכל הוא אחד ובכל זאת הכל הפוך, הרוב מתנגדים והסבל רק מתעצם זהו לא פוסט המרה לשום דת אלא הזדמנות להתבונן מהצד על המלך החדש שמשאיר את כולנו עבדים של מה שלא משרת או מעצים אותנו ובכל זאת הוא שם להישאר

יש שאומרים שזו התקופה הטובה ביותר בהיסטוריה של האנושות ; שפע, בטחון, רווחה, צריכה אינסופית אנחנו לא מתעוררים בבוקר עם חשש לחיינו , בין אם זה מ טורפים, זיהומים, מגיפות...

הדבר הכי מעניין בלפגוש אנשים ששינו את חייהם וריפאו את עצמם - (גוף ונפש) זה הסיפורים שלהם מצד אחד יש מכנה משותף שקשור לשיפור אורך החיים והתזונה - חד משמעית מצד שני יש כאלו שעושים זאת עם תזונה טבעונית ואחרים עם תזונה קרניבורית אחרים מספרים שהדבר היחיד ששינו היה המנטליות שלהם והם עדיין אוכלים גרוע (לא ממליץ) ויש כאלו שמספרים סיפורים אפילו יותר הזויים אבל המאפיין הכי ברור הוא הריבונות האישית, לקיחת אחריות על החיים, מוכנות לקחת סיכונים ולסמוך על עצמך מוכנות לחקור, להתעניין, להתנסות, ולהבין שאתה הוא היוצר של החיים שלך דמיין שהגוף שלך הוא ישות שמקשיבה למילים ולפעולות שלך כשהגוף הזה מזהה שאתה חדור מטרה, שאתה יוצר הרגלים מיטיבים, שאתה מפסיק להאשים ולפחד ואתה מלא באמונה, באהבה, סקרנות ומוכנות לגלות את הלא נודע הוא מגיב בהתאם אלו חוקי היקום הם מגיבים אליך ולפעולות שלך הם נותנים לך את המתנה שרצית אתה מבין בכלל שאתה יוצר את המציאות שלך עם הגישה, המחשבות והפעולות שלך? זה פוסט על ריפוי אבל הוא הרבה מעבר כל פיזיקאי יודע שהכל בחיים מורכב מחלקיקי אטומים הכל זה אנרגיה גם הגוף שלך ככה שהכל מתחיל ממחשבה שהופכת לפעולה אל תאמינו לשום סיפור אחר על מחלות זו גישה להחלשה ואנשים נפלו במלכודת אנשים פונים אלי כל הזמן תחבר אותי למטפל הזה, יש לך קשרים לרופא הזה? אני חייב פגישה אישית איתך אתם לא צריכים אף אחד תאמינו לי הייתי אצל עשרות מטפלים כולם נפלאים לכולם יש מה להציע וללמד לבחור לדעת זה הסוד לכל מטפל יש מטופלים טובים ומטופלים לא טובים וההצלחה של המטופל קשורה במטופל ולא במטפל תסכימו להעיז להתהלך בעולם הזה כישויות הריבוניות והעוצמתיות שאתם ותשיגו איזו תוצאה שתרצו

הדבר הכי מעניין בלפגוש אנשים ששינו את חייהם וריפאו את עצמם - (גוף ונפש) זה הסיפורים שלהם מצד אחד יש מכנה משותף שקשור לשיפור אורך החיים והתזונה - חד משמעית...

אם תמצאו התנגדות למילים שבחרתי להשתמש בפוסט הזה אני מכבד את זה ואתן כמובן יכולות להתעלם אם לא מתאים לכן כל שאמור להיות רלוונטי זה האם זה משרת אתכן אני כותב את התכנים הללו כי אכפת לי מנשים התרבות שלנו לא שווה כלום אם הנשים שלנו לא בריאות וזה מדהים באיזו קלות אפשר ליצור נרטיב שמטרתו למכור מוצר סינתטי כל עוד הוא מלא בפאתוס אנחנו חיים על הפלנטה הזו מאות אלפי שנים, ולפני פחות ממאה שנה המצאה אחת שהוצגה כהזדמנות לשחרר נשים לחופשי התקבלה בקלות דעת אך לטובת מה? איבדנו במאה האחרונה את הריבונות על הגוף שלנו, את החיבור לגוף, חיבור לרוח ואת המשמעות של אהבה ומשפחה כערך עליון הכל בשביל שנעבוד יותר ונחייה בתרבות מנוכרת ורוויה בבדידות ערכים כמו משפחה, בריאות וילודה ירדו בסולם לטובת עבודה, חיי בדידות ומפגשים מזדמנים הסכמנו לסיפור שאומר שבלי גלולות ילדות חסרות אחריות יכנסו להריון והמחשבה האלטרנטיבית על חינוך מעצים? ללמד נשים צעירות על המחזור שלהן? על הכוח האחריות בלהיות אישה? לשמור על הכוח אצל האישה ולא להעניק אותו לגלולה? האם זו הגזמה? להחליט מראש שלהעניק את האחריות לא.נשים זה יותר מדי? אם השיח התרבותי רדוד, אם החלטנו שאין לנו את היכולות אז כך יהיה ולכן הרבה יותר קשה לחבר אנשים למהות שלהם אז הפלסטר/גלולה מקבל מקום הרבה יותר גבוה בסולם הערכים שלנו אך אנחנו חייבים לדעת את המחיר שנשלם על הבחירות שלנו כי אף אחד לא מנגיש לנו את התמונה המלאה כשבסופו של דבר מוכרים לנו מוצר

אם תמצאו התנגדות למילים שבחרתי להשתמש בפוסט הזה אני מכבד את זה ואתן כמובן יכולות להתעלם אם לא מתאים לכן כל שאמור להיות רלוונטי זה האם זה משרת אתכן אני...

המנטרה שהפכה להיות דרך להצדיק את כל מה שמזיק לגוף ונפש האדם הכל במידה מי יודע בכלל להגיד מה המידה? על פי אילו אמות זה נמדד? אתה יודע כמה זה יותר מדי עבורך? המנטרה הזו בכלל נועדה להיות רלוונטית לחיבור של האדם עם הטבע הכל במידה - בחשיפה לשמש בכמות המזון שאתה אוכל בכמות המים שאתה שותה כמה שעות שינה כמה פעילות גופנית ועם זאת הבחירות הללו הם לא הכל בחיים כמובן שחשוב להיות שמח ולא לקחת ברצינות יתרה את החיים אך רוב אוכלוסיית העולם חולה / לא מרגישה טוב ‏ורוב האנשים משתמשים ברשימה הנ״ל כדי לכפר על דברים כמו חוסר בטחון, שעמום, פחד או חוסר מימוש עצמי ‏אנשים לא שמים בושם או איפור כי הם אוהבים את עצמם ‏וגם לא אוכלים גאנק פוד כשהם מאושרים ומממשים את הפוטנציאל שלהם אני מציע שנתבונן בקונספט ‏אם הכל במידה והכל עושה נזק, אז המידתיות חסרת פרופורציות כשאתה חוזר על מנטרה כמו ״הכל במידה״ בכל פעם שאתה מזיק לגוף שלך אתה משכנע את עצמך שאתה לא עושה שום דבר בעייתי ואז אתה לא מרגיש טוב רוב הזמן או לא מבין את פשר הסימפטומים אבל עם הזמן הרעלים הללו מצטברים והמערכת לא יכולה יותר אז תחליט אתה, אם הכל במידה על פי המטריקס או על פי חוקי הטבע ☀️❤️

המנטרה שהפכה להיות דרך להצדיק את כל מה שמזיק לגוף ונפש האדם הכל במידה מי יודע בכלל להגיד מה המידה? על פי אילו אמות זה נמדד? אתה יודע כמה זה...

לפני 45 שנה, אחוז הילדים שנטלו תרופות ממריצות באופן יומיומי, היה אפסי.  היום, כמעט אין בית שאין בו מרשם.  בחרנו לרסן ילדים (בעיקר בנים) אנרגטיים ותזזיתיים (בעיקר בריאים) באמצעות חומרים כימיים.  ‘טיפלנו’ בבעיות מתחום החינוך באמצעות חומרים כימיים שיוצרים תלות (פיזיולוגית ו/או פסיכולוגית),  אנחנוו יודעים שהם מדכאים את הגוף ואת הנפש ושאנו יודעים שאין בינם לבין סמים ממריצים אחרים הבדל מהותי ‏ (Ophir, 2022b). אף אחד לא מדבר על זה שיש לא מעט גורמים שיכולים ליצור הפרעות קשב, תזונה תהיה המשמעותית ביותר, רוב הילדים צורכים צבעי מעכל, סוכרים, שמני זרעים ומזונות מעובדים שכולם נקשרו לבעיות קשב והיפראקטיביות כנ״ל לגבי חוסר בשינה, תאורה מלאכותית (פלורסנט), צפייה במסכים וחשיפה לרעלים ומתכות כבדות וגם תרופות מסוימות תרופות פסיכיאטריות הן חומרים משני תודעה, ואסורות בפקודת הסמים המסוכנים ללא מרשם רפואי.  אמפטמינים שנועדו ‘לטפל’ בהפרעת קשב, נקראים בשפת הרחוב ‘ספיד’. תרופות פסיכיאטריות אינן מרפאות.    תופעות הלוואי של הכדורים להפרעות קשב הם המטרידות ביותר היות ואותה תרופה יכולה להיות הגורם להדרדרות במצבים רגשיים בהמשך. האם דכאון היא גזירה שמעידה על התדרדרות הגנטיקה של המין האנושי? או אולי פשוט תוצר לוואי של כדור הפרעות קשב שכל כך הרבה אנשים צורכים? ההיסטוריה של הרפואה גדושה בסיפורים על תרופות ‘בטוחות’ שהתגלו עם השנים כחומרים קטלניים כמו האופיואידים, משככי הכאבים הממכרים שנפוצים במיוחד בישראל ואנו מכירים מאות תרופות שנאסרו לשימוש רק לאחר הפצתן לציבור, למרות שהיו להן את כל אישורי הבטיחות הדרושים ‏ (Onakpoya et al., 2016). גם לי ניסו לתת תרופות כאלו כשהייתי צעיר למזלי הרגשתי את תופעות הלוואי הנוראיות והחלטתי לוותר במשך שנים חשבתי שיש לי ״בעיה״ כי ככה אבחנו אותי אבל למען האמת אין לאף אחד בעיה, היא קיימת רק אם אתה מחייב אדם להתאים את עצמו למערכת מאוד לא טבעית שנקראת בית ספר או כשחברות תרופות מייצרות ״בעיה״ כדי למכור את הפתרון (תרופה) אל תהיו תמימים אנחנו מסוממים יותר מאי פעם וזו מגיפה גדולה יותר מכל מגיפה שיספרו לכם עליה במכשיר על הקיר

לפני 45 שנה, אחוז הילדים שנטלו תרופות ממריצות באופן יומיומי, היה אפסי.  היום, כמעט אין בית שאין בו מרשם.  בחרנו לרסן ילדים (בעיקר בנים) אנרגטיים ותזזיתיים (בעיקר בריאים) באמצעות חומרים...

אתם יודעים מה היא ישות ריבונית? זה מונח שלא ממש מושרש בתרבות שלנו וחלק מהבעיה היא המילה תרבות תרבות היא שם שמרמז על זה שאנחנו חלק ממשהו אבל כל אדם בעולם הזה הוא קודם כל לעצמו כל ישות מגיעה לפה כדי לחוות משהו במסע חייה לכל ישות יש עוצמות ויכולות אינסופיות אך ברגע שישות התרגלה לחשוב שאין לה כוחות מיוחדים והיא עוד צירוף מקרים בשרשרת הילודה נוצרת תרבות מאוד רכרוכית במקום להעצים את החלש היא הופכת אותו לקורבן אך למען האמת אין דבר כזה קורבן אם אתה מבין מה זה אומר להיות ריבון אף אחד לא מכריח אותך להיות פה האם אתה מסכים שהחיים פה הם בחירה? כמו שבחרת להגיע לפה אתה בוחר גם להישאר וזה אומר שכל דבר שקורה לך פה הוא בחירה אחד הדברים הכי מחלשים בתרבות נאורה או ״פרוגרסיבית״ זה לחשוב שכל אירוע הוא אתגר וכל קושי רגשי הוא תופעה מחלתית שדורשת התייחסות, הקלות או תרופה קשה לך? אף אחד לא הבטיח לך חיים קלים אתה נשאר פה בכל זאת? תשנה את הגישה ותפעל ללא הפסקה כדי ליצור אתה המציאות שאתה רוצה

אתם יודעים מה היא ישות ריבונית? זה מונח שלא ממש מושרש בתרבות שלנו וחלק מהבעיה היא המילה תרבות תרבות היא שם שמרמז על זה שאנחנו חלק ממשהו אבל כל אדם...

אני זוכר את הפעם הראשונה שקראתי את הספר ״דרך גבר״ וחשבתי לעצמי איך זה שאף פעם לא עסקתי בשאלה הזו? מה זה אומר עבורי להיות גבר? מה זה אומר להיות בן זוג? מאהב? מה זה אומר להוביל? מה זה שנולדתי גבר מצריך ממני? מה הציפייה ממני? איך אני תומך בסביבה? מתי אני פועל בצורה בינונית? מתי אני נותן מקום לרגשות שלי למנוע ממני את מי שאני אמור או רוצה להיות ? מה המקום שלי בזוגיות? מה קורה כשאני מוותר על האנגריה הזכרית שלי? ונותן לאישה להוביל או לגבר אחר להוביל? מתי אני כן רוצה דווקא לאזן את האנרגיה הזכרית שלי עם האנרגיה הנקבית שבי? ולשחרר רגע ממשימתיות אינסופית … מה אני צריך ללמד את האישה שלי עליי? על היותי גבר? מה אני צריך לדעת על האישה? זה אינסופי אנחנו לא למדים על זה דבר אחר בהתפחות שלנו ועם כל זה בשנים האחרונות מלמדים אותנו שזה לא משנה מה המגדר שלך אלא איך שאתה מרגיש? אנחנו רואים גברים מתמודדים במקצים של נשים באולימפיאדה אנחנו למדים שפמיניזם אומר לוותר על עצמנו, להקטין, להצניע, להזהר להשתמש באינסטינקטים וחשקים שלנו להיות אישה שמטפלת בילדים שלה נהיה מושא לבושה להיות גבר שמקבל הוראות וביטולים מהאישה שלו גם נהיה נורמטיבי איך גבר אמור להתחבר לגבריות והזכריות שלו? ואיך אישה אמורה להתחבר לנשיות והנקביות שבה ? זה הבסיס של המהות שלנו הרבה לפני כל דבר אחר הרבה לפני פוליטיקה הרבה לפני ההתמסרות לעבודה הרבה לפני הצרכים של החברה הזהות שלנו מי שאנחנו וכשאנחנו מתחברים אליה שני הצדדים מגלים עוצמות וחיבור אותנטי למהות והזדמנויות לחיבור ומימוש עצמי

אני זוכר את הפעם הראשונה שקראתי את הספר ״דרך גבר״ וחשבתי לעצמי איך זה שאף פעם לא עסקתי בשאלה הזו? מה זה אומר עבורי להיות גבר? מה זה אומר להיות...

אני האחרון שאתווכח על כמה שהחיים יכולים להיות מלחיצים, מאתגרים, מעמתים או מפחידים אני גם האחרון שיציג תמונה שאומרת שגם לי אין צורך להסיח את דעתי או למסך את עולמי בשביל להתמודד עם האתגרים בחיי אני פשוט לא צורך חומרים שמשנים את התודעה שלי בטח שלא על בסיס יומי אצלי זה יכול להתבטא בבריחה לטלפון, לעבודה, להתאמן, לגלוש, אני מסיח את דעתי עם עשייה אני לא אוהב חומרים משני תודעה כי אני לא אוהב להיות בחברת אנשים אחרים כשהם לא מאה אחוז נוכחים מה המהות אם אני לא באמת פה? אבל בואו נלך צעד קדימה כל פעולה שאני עושה מספרת לעצמי סיפור אם אני בוחר לברוח מאשר להתמודד זה אומר שאני דוחה את המפגש עם שינויים שיכולים לפגוע במוּכר והנח זה גם אומר שהם יכולים לשפר את איכות חיי בצורה משמעותית אז מה ההבדל בין דפוסים והרגלים? הרגל הוא משהו שיצרתי בחיי ואני יכול לשנות אותו בכל רגע נתון דפוס -הוא הרגל שהפך למשהו אוטומטי ובלי הבחירה שלי יותר דפוסים לרוב מערפלים את הערנות שלי מדברים שאני צריך להתעמת איתם ולתקן אומץ למשל, זה להפגש עם היכולת שלי להתעמת עם דפוס שמתאר מצב בו כבר אין לי בחירה על שמחת החיים שלי גישה מחלישה מתארת תפיסה שלא משרתת את היכולת שלי להתמודד עם מצב, אירוע או משבר שאני עובר בחיי בסופו של דבר אם אני נמנע מלפגוש את החיים כמו שהם ואת העוצמות שלי עד הסוף זו חתיכת פשרה לחיים הללו אז איך אתה רוצה להתמודד עם הקושי - דרך בריחה או דרך התמודדות?

אני האחרון שאתווכח על כמה שהחיים יכולים להיות מלחיצים, מאתגרים, מעמתים או מפחידים אני גם האחרון שיציג תמונה שאומרת שגם לי אין צורך להסיח את דעתי או למסך את עולמי...

המשפטים הללו באמת שינוי משהו בתוכי ובחיי לטובה זה ההפך מכל מה ששמעתי בחיי זה ההפך מכל מה שחונכתי אליו זה ההפך מהאנרגיה של התרבות שלנו זה ההפך מהמרדף אחרי צדק ולא אחרי ריפוי זה ההפך מהצורך הכי טבעי של האדם אתם יודעים שכשאומרים על אדם שהוא ״ער״ או ״התעורר״ או כשאומרים שאדם הוא רוחני או מואר הכוונה היא שהוא לוקח אחריות על חייו אדם שלוקח אחריות על חייו, מעשיו, האירועים או אפילו נסיבות חייו זוכה לחיות חיים של התקדמות, התפתחות, למידה, שגשוג, אהבה ועוצמה אינסופית כל עוד אתה מאשים אתה נותן את הכח לאחר כשאתה לוקח את האחריות אתה זוכה ללמוד על עצמך והסיכוי שלך לא להתקע באירועי העבר או להפוך אותם לדפוסים בחייך משתנה פתאום תעשו מה שתרצו עם חייכם אבל אני מזמין אתכם לנסות בפעם הבאה שאתם רוצים להאשים מישהו אחר על איך אתם מרגישים או על משהו שקרה בחייכם לבדוק איך אתם אחראיים או מרוויחים מהתחושות שעולות מהסיטואציה יש רווחים אדירים בלהיות הקורבן, הפגוע או זה שקרו לו הדברים אבל המחירים מתעלים עליהם שם אפשר למצוא דכאון, חרדה, הרס עצמי, שנאה, אלימות וכן הלאה תמיד תפנו את האצבע פנימה לא בצורה של האשמה עצמית - גם שם יש קורבנות אלא בלקיחת בעלות - שם נמצאת כל העוצמה שלכם

המשפטים הללו באמת שינוי משהו בתוכי ובחיי לטובה זה ההפך מכל מה ששמעתי בחיי זה ההפך מכל מה שחונכתי אליו זה ההפך מהאנרגיה של התרבות שלנו זה ההפך מהמרדף אחרי...

נרמלנו את הכל נרמלנו חולי ודכאון לעומת בריאות ושמחה נרמלנו ילדים שלא משחקים בחוץ נרמלנו לפחד מהשמש ולמרוח על עצמנו רעלים נרמלנו חיים סביב פוליטיקה וחדשות השעה נרמלנו לצרוך תוכן שלא עושה לנו נעים נרמלנו צריכה (שופינג) לפני יצירה נרמלנו בריחה מנוכחות וחוסר נוחות בעזרת משני תודעה נרמלנו טיפול בסימפטומים במקום בשורש הבעיה נרמלנו מלחמה על פני שלום נרמלנו בילויים על משמעית נרמלנו עבודה על משפחה נרמלנו לא להגיד שלום ברחוב עם חיוך נרמלנו הנהגה בלי מנהיגים נרמלנו ביקורת על פני חמלה נרמלנו לעמוד על הכתפיים של אחרים במקום לדאוג לערך העצמי שלנו וכשאתה רוצה להשתלב מאשר לבלוט אתה בוחר לשתף פעולה מאשר לבדוק האם הנורמה משרתת אותך

נרמלנו את הכל נרמלנו חולי ודכאון לעומת בריאות ושמחה נרמלנו ילדים שלא משחקים בחוץ נרמלנו לפחד מהשמש ולמרוח על עצמנו רעלים נרמלנו חיים סביב פוליטיקה וחדשות השעה נרמלנו לצרוך תוכן...

את רוב שנות העשרים שלי העברתי בתור ברמן במסעדות ואסיסטנט של צלמים. בקושי הרווחתי כסף, החיים הרגישו לא ברורים. הם בעיקר היו חסרים במטרה ותחושת משמעות ומלאים בבלבול. בסדנה שהעברתי לפני שנתיים לאנשי עסקים פגשתי יזם מאוד עשיר. הוא סיפר שבגיל 21, הוא עזב את הארץ לניו יורק שם הוא הקים את העסק הראשון שלו (אתר כלכלי) שלימים נמכר במאות מליוני דולרים. חשבתי לעצמי - איזה קטע זה שעד גיל 30 בכלל לא חשבתי על זה שאני יכול לשאוף לעשות משהו משמעותי עם החיים שלי, שלא נדבר בכלל על להיות עשיר. וזה העציב אותי לרגע להבין כמה לא ידעתי מה החיים הללו יכולים להיות. לקראת סוף שנות העשרים התחלתי לתת מקום למטרות ולחלומות שלי כל אלו שלמדתי להדחיק במשך רוב חיי הבוגרים. הדרך שבה התחלתי לתת מקום למטרות שלי היתה דרך כתיבה התחלתי לכתוב דברים שהייתי רוצה שיקרו. אני זוכר איך בפעם הראשונה שכתבתי השתמשתי במילים ״אני רוצה להרוויח עד סוף שנה ***** דולר סכום שלא התקרבתי לעשות בחיי עד אז. בסוף השנה הזו הרווחתי את הסכום הזה וזו הייתה השנה שהחיים שלי השתנו בה. אבל מה שהיה מרגש בשנה הזו זה בכלל לא הסכום כסף שהכנסתי, אלא כל הדברים שנכנסו לחיי כדי להרוויח את הכסף הזה: פרוייקטים חדשים טיולי עבודה בארה״ב לקוחות מעניינים שהזמינו אותי לבלות איתם בסופ״שים וחופשות עם עצמי, כי כל החברים שלי עבדו ולא יכלו להרשות לעצמם את החיים שהתגלו בפניי. לימים כתבתי הרבה יותר איך החיים שלי נראים? מה אני עושה? איך נראית השגרה שלי? מה העשייה שלי מביאה לחייהם של אחרים? לא רק כלכלית. התחלתי בעשייה שונה, מרגשת, שמחוברת לרצונות האמיתיים שלי וזו רק הייתה ההתחלה. עצם הצבת המטרות מאפשרת לנו חיים של התנסויות שמובילות ל הרפתקאות, גיוון, חוויות, הכרויות חדשות. ובעיקר ההתפתחות של עצמנו. התוצאות של אדם בחייו קשורות בצורה ישירה לרמת ההתפתחות שהוא מאפשר לעצמו. והיא מגיעה מהצבה של מטרות גדולות יותר ממה שהוא מכיר. את מה שמוכר אנחנו כבר יודעים, וכשהכל מוכר אתה עושה את אותן הפעולות ושוב ושוב מבלי להבין איך החיים יכולים להראות. תכתבו את המטרות שלכם ואחרי זה תלכו אחריהן, תשכחו מהתוצאה הסופית. ורק תצפו להפתעות והמתנות שיגיעו מההתפחות ושינוי החיים.

את רוב שנות העשרים שלי העברתי בתור ברמן במסעדות ואסיסטנט של צלמים. בקושי הרווחתי כסף, החיים הרגישו לא ברורים. הם בעיקר היו חסרים במטרה ותחושת משמעות ומלאים בבלבול. בסדנה שהעברתי...

אחד הנושאים המעניינים ביותר בעיניי בחיים הללו הוא תודעה חברתית/חשיבה חברתית כלומר ההשפעה של האנשים סביבנו על ההתנהגות, המחשבות והרגשות שלנו קשה להאמין או לדמיין בכלל מה זה אומר לחיות בסביבה שלא משפיעה על מי שאני יש שיגידו שזה דבר טוב וחשוב להיות חלק מחברה ואחרים שיגידו שזה אחד הגורמים המעכבים זה לא שבשבט קטן אין השפעה של תודעה חברתית אבל בשבט כולם קשורים ומחוברים אחד לשני בעולם מתקדם של רשתות חברתיות יש משתנים נוספים כמו ההשפעה של ממשלות, גופי תקשורת, רשתות חברתיות וגם סביבות עבודה, אקדמיה, בתי ספר וכדומה על הנרטיבים שעולים על סדר היום ואז אנחנו מוצאים את עצמנו בני ערובה של תרבות כזו שמסוגלת לתמוך ובו זמנית לחתוך את הראש של אדם שחושב או פועל בצורה שונה ואם זה המצב אז מי אנחנו? החברה עושה רושם ומספרת נרטיב שהמודל הזה עובד: ״כולנו יחד בזה״ אך האם יש מקום ל ביחד? אם הוא מאפשר מקום רק לאלו שחושבים בצורה זהה? למה שאחיה בסביבה שלא מאפשרת לי להיות מי שאני? ומי אני בכלל אם אני לא מאפשר לעצמי לחשוב בצורה חופשית? ואם כולם חושבים אותו דבר, האם באמת יש לנו חשיבה עצמאית והזדמנות להתפתח?

אחד הנושאים המעניינים ביותר בעיניי בחיים הללו הוא תודעה חברתית/חשיבה חברתית כלומר ההשפעה של האנשים סביבנו על ההתנהגות, המחשבות והרגשות שלנו קשה להאמין או לדמיין בכלל מה זה אומר לחיות...

אמונה מצריכה תרגול כח מתגלה בהתנסויות שמגיעות מאמונה הכוונה מצריכה הקשבה לקול פנימי, לרצונות עמוקים ואינטואיציה בתרבות שלנו אנחנו לא למדים אמונה, לא למדים לבטוח בעצמנו לא למדים לקיחת סיכונים אנחנו לא למדים את החשיבות של פעולה, אנחנו לא למדים את את החשיבות של חיבור לרצון אנחנו לא בוטחים באינטואיציה שלנו כי יש לה מחירים מה אם אגלה שהבחירות שלי לא נכונות עבורי והיה חייב לשנות מהי אמונה מגבילה אם לא מחשבה שחזרתי עליה שוב ושוב ושוב עד שהיא הפכה למציאות חיי האם אני מוכן לתרגל אמונות חדשות בעצמי ובקיום? אני ראוי לשפע אני ראוי לאהבה אני ראוי לבטחון אני ראוי למערכות יחסים בריאות אני ראוי להצלחה מה אם אאמין כך כך בעצמי ובעולם שאתהלך מלא בטחון? אך איך אתמלא בטחון אם לא אתנסה במקום לחפש את מי להאשים, או מי אחראי לנסיבות חיי או למי להקשיב לעצה מחוצה לי - כזו שאין לי בחירה בה מה אם במקום… אשים את הפוקוס שלי בעצמי אך דרך גישות מעצימות? במקום לתפוס את עצמי חלש במקום לא לסמוך על היקום במקום להסכים לזה שהרחיקו אותי מהכח שלי ונתתי אותו מהסיבות הלא נכונים לכולם חוץ ממני אבנה משהו חדש בלי תלות חיצונית בכוחות מחלישים אלא באמונה במשהו גדול יותר שרק מחזיר את הכח אליך כי אתה הוא היוצר

אמונה מצריכה תרגול כח מתגלה בהתנסויות שמגיעות מאמונה הכוונה מצריכה הקשבה לקול פנימי, לרצונות עמוקים ואינטואיציה בתרבות שלנו אנחנו לא למדים אמונה, לא למדים לבטוח בעצמנו לא למדים לקיחת סיכונים...

כשאני מסתכל אחורה על תהליך השינוי המשמעותי ביותר שעברתי בחיי עם הריפוי העצמי חשבתי שהכל היה עניין תזונתי קצת ספורט ומדיטציה במבט לאחור הייתי אדם אחר לגמרי ואם הייתי אדם אחר לגמרי איך השתנתי כל כך? בעבר לא מצאתי עניין בשום דבר, לא הטלתי ספק בכל מה שקורה בחיי, לא הייתה בי מעט רוחניות, בטח לא שיחה או חשיבה גבוהה מה שכן היו כמה שינויים שעשיתי, כל אחת והסיבה שלהן כמו לתרגל מדיטציה כל יום כמו להפסיק לשתות מי ברז (כי רציתי מים נקיים והרגשתי שלא נעים לי איתם) הפסקתי לראות טלוויזיה בעיקר כדי שאוכל להתפקס במטרות חדשות התחלתי להחשף לשמש יומיום בשביל ויטמין די מי ידע בכלל שיצרתי תהליך שהפך את ההסתיידות של בלוטת האיצטרובל אחרי שסיידתי אותה במשך שנים decalcification ואם כל המחקרים ועדויות של תרבויות חכמות ועתיקות הם נכונים האם כולנו מוסללים אל תוך מציאות של חיים ללא העין השלישית שלנו? יש לנו שתי עיניים שאנחנו מתבוננים דרכם אבל אולי העין השלישית היא היחידה שאנחנו באמת רואים דרכה? מה אם יש פה מעבר? מה אם הדרך הכי קלה לגרום לאנשים להיות צייתנים ולקבל את המציאות כמו שהיא היא להרדים להם את הבלוטה החשובה הזה? מה אם הפוטנציאל של בני האדם הוא אינסופי ומיוחד הרבה ממה שסיפרו לנו על ההיסטוריה שלנו אפשר לתהות על המניעים ומה היה פה בעבר הלא ידוע אך מה שמעניין יותר מהכל זה לגלות מה יכול להיות אם נעשה שינויים היום - ואיך זה ישפיע עלינו בעוד מספר חודשים כל שינוי באורח החיים שלנו מביא איתו השגים ושינויים אדירים אל תוותרו על לגלות איך זה באמת לראות הכל

כשאני מסתכל אחורה על תהליך השינוי המשמעותי ביותר שעברתי בחיי עם הריפוי העצמי חשבתי שהכל היה עניין תזונתי קצת ספורט ומדיטציה במבט לאחור הייתי אדם אחר לגמרי ואם הייתי אדם...

מה אם יש בתוכנו מפת דרכים שנועדה לא רק לפתור לנו את אתגרי החיים אלא גם להכווין אותנו למקום אליו נועדנו להגיע - היעוד שלנו לא מדובר על משהו גרנדיוזי מדובר על להפוך להיות האדם שאנחנו יכולים להיות הגרסה הכי עצמתית שלנו למשל… אילו תכונות בי אני צריך לשפר ואילו לשחרר? על אילו אתגרים אישיים אני צריך לעבוד אילו אנשים עדיף שאסיר מחיי? מה אני חייב לאמר לעולם ולסובבים אותי? ואילו התבטאויות לא משרתות אותי? מה אני אמור לעשות עם החיים שלי? במה לעבוד ומה ללמוד? איפה לגור ומה לעשות? איך אדע או מה יגרום לי להתפטר מקריירה שאני סובל בה כבר שנים אם לא מחלה? מה יאלץ אותי להפסיק עם הביקורתיות, ההשוואת, חוסר האמונה או השנאה? אם לא סימפטום מרושע או שאולי הכל לגמרי מקרי והחיים חסרי משמעות? הרי למה שלכל אדם יהיו בעיות באיזורים שונים בגוף? או איך זה שלכל אדם בעולם הזה יש איזשהו סימפטום? התרגלנו לפרש את החיים כרציונלים למדי, יש לי בעיה - יש לה סיבה, תכלס על פי הרפואה הרציונלית אין לה סיבה, המילה גנטיקה היא התשובה היחידה להכל ואין לה משמעות באמת אם אנחנו מוכנים להאמין שיש מעבר למה שאנחנו יודעים, אבל היות והמטרה לשמה באנו לפה היא כדי להתפתח דרך אתגרים אז ברור לנו שכל התשובות הקיימות לא יגיעו אלינו בקלות כי אז לא היינו למדים אז יש לנו את הגוף שלנו וכשאתה מתחיל להקשיב לו ולהתייחס אליו ולשנות בהתאם דברים מיוחדים מאוד קורים לך

מה אם יש בתוכנו מפת דרכים שנועדה לא רק לפתור לנו את אתגרי החיים אלא גם להכווין אותנו למקום אליו נועדנו להגיע - היעוד שלנו לא מדובר על משהו גרנדיוזי...

כמה קטעים מהפרק של תחושת בטן שעלה השבוע אני שם לב יותר ויותר משיחות עם אנשים, מהרגשה של אנרגיה מול אנשים שאני פוגש כמה יותר מהכל אין שיח בריא ופתוח על מיניות כולנו אוהבים לקיים יחסי מין, כולנו רוצים קרבה, אינטימיות ואהבה אך מעטים יתקשרו ויבינו את המורכבות והעומקים הדרושים כדי ליצור מיניות מעצימה ואותנטית כל כך הרבה סיפורים יש לי מחיי האישיים ומשלל חברים וחברות שלי על חציית גבולות, חוסר נעימות, חוסר בעונג תסכול לאחר מעשה כל אלו יכולים להשתנות אם נבין אותנו, נבין את הבחירות שלנו, נלמד לתקשר, ובעיקר נלמד על מיניות הרי לא למדנו על מיניות, שיעור חינוך מיני שמלמד אותך על אמצעי מניעה לפני אהבה, תקשורת, חשקים, גבולות ומשמעות היא בדיוק הסיבה לשמה רובנו לא יודעים את הפוטנציאל של מיניות עד גילאים מאוחרים ואצל רבים גם לא לעולם השיח הזה עם אמבר ורועי, מנחים נפלאים, אנשים של אהבה, אנשים של העצמה במיניות שעושים בעיניי עבודת קודש, הוא חשוב לכולנו אנחנו נוגעים בפרק בכל הדברים שאנחנו יכולים לעשות כדי ליצור חוויה חדשה ומרגשת במיניות ומערכות היחסים שלנו

כמה קטעים מהפרק של תחושת בטן שעלה השבוע אני שם לב יותר ויותר משיחות עם אנשים, מהרגשה של אנרגיה מול אנשים שאני פוגש כמה יותר מהכל אין שיח בריא ופתוח...

זה נשמע פשוט אבל זה ללא ספק אחד האתגרים של כולנו - לדעת לשים גבולות או לבטא את הרצונות שלנו עד הסוף ולקבל את זה שלא יאהבו אותנו על פי הפסיכואנלסיט וויליאם רייך יש לכל אחד מאיתנו 7 טיפוסי אישיות - מדובר על אסטרטגיות חכמות שנוצרו אצלנו בילדות, על מנת לאפשר לנו לשרוד את האתגרים השונים בחיים, ואת מערכת ההקשרות עם משפחה וחברים. כשאנחנו מתבגרים האסטרטגיות הללו מונעות מאיתנו להיות בפגיעות ולהרגיש את החיים ובעצם מובילות אותנו לעיתים לחווית חיים לא מספקת בסופו של דבר הפחד הוא תמיד סביב לאבד את הקשר, אם נהיה אנחנו ספציפית האישיות המתנחמדת מחפשת תמיכה וממלאת את הצרכים שלה דרך ריצוי אנשים, המתנחמד בעצם פוגש את הצרכים שלו מחוצה לו ולא בתוכו האישיות הזו למדה שאם היא נחמדה הצרכים הרגשיים שלה ימולאו השירות הכי טוב לטיפוסים האלה הוא דווקא לא לשחק איתם ולהראות להם שנשאר שם בשבילם גם אם הם לא יהיו נחמדים אלינו כמובן שלא הכל שלילי, יש למתנחמדים גם הרבה מתנות - הם מאוד חברתיים, מאוד אהובים ואנשים רוצים בחברתם מה שיתן לכולנו עוד עוצמה בחיינו זה אם נסכים לבטא את עצמנו כמו שאנחנו זה אומר להיות מוכנים לקחת סיכון ולבטא את הצרכים והביטוי שלנו עד הסוף

זה נשמע פשוט אבל זה ללא ספק אחד האתגרים של כולנו - לדעת לשים גבולות או לבטא את הרצונות שלנו עד הסוף ולקבל את זה שלא יאהבו אותנו על פי...

Academy
Stomach Law Course
Twitter Facebook Instagram Youtube
Articles
More on the site
Academy
Podcast
Articles
About
Support and contact
+34,000 newsletter subscribers
Weekend Newsletter

Every Friday I send an email in which I provide more knowledge, tools, and different approaches that I want to share with you, all to improve our lives



Twitter Facebook Instagram Youtube
© All rights reserved to "Gut Feeling" Ltd.
Looking for support?
Write to us so we can help❤