הרבה זמן שנמנעתי מלכתוב על הנושא הזה.
למה? אולי כי הושתלו לי בראש נרטיבים שאומרים שזו התעסקות פריווילגית או שלא לכולם יש את הכסף לאכול אורגני.
נכון, אורגני עולה יותר, אך על חשבון מה?
אני מאמין שכמה שאנחנו אוכלים יותר מזין, ככה נוציא פחות כסף על שטויות שלא נחשבות מזון (שעולות הרבה כסף), נהיה פחות חולים ואז נבזבז פחות ימים בשנה על ימי מחלה, נבזבז פחות כסף על תרופות, טיפולים יקרים, ביקורים אצל מטפלים ואם בדרך לבריאות גם נבשל לעצמנו את המזון אז רק מכך אנחנו נחסוך המון.
כלומר, לאכול מזון מזין ואורגני יהיה הרבה יותר זול אם נוותר על כל ההרגלים הלא בריאים שלנו.
בתור אחד שאוכל אורגני, שזה כולל בשר אורגני, דגי ים, ביצי חופש אורגניות, פירות אורגניים וכדומה אני מוציא שליש, ממה שהחברים הפחות בריאים שלי, מוציאים על לאכול בחוץ, חטיפים, אלכוהול, קינוחים ומה לא.
אז אולי סתם חיכיתי כל כך הרבה זמן כדי להעביר את האמת שלי.
אבל בזמן העבודה בשבועות האחרונים על הגרסה המחודשת של קורס חוקי בטן נזכרתי כמה חשוב לדעת למה לאכול אורגני ועונתי ולחשוב גם על זה כשאנחנו בוחרים כל יום מה לאכול.
במשך שנים אני מדבר על זה שרוב הסופרים מלאים ב 80% מזון מעובד ורק 20% מזון אמיתי.
אבל עם השנים אנחנו רואים (בעיקר בארה״ב) אבל לאחרונה גם בארץ, שגם השארית הדלה של מזונות אמיתיים מתחילים לעבור מניפולציות של תאגידי המזון שנועדו להאריך חיי מדף של מזונות טבעיים.
החוכמה של הטבע, לא מתבטאת גם רק בנוטריינטים, אלא גם בתהליך ההבשלה הטבעי של המזון, הרלוונטיות של מזונות לעונה שלהם, והיכולת שלהם להתאים את עצמם לצרכים של האדם על פי האיזור בו הם גדלים. לא סתם פירות מסוימים גדלים בטרופיים, איפה שאנשים בתנועה מתמדת והם יכולים להרשות לעצמם או אפילו נעזרים בסוכרים הטבעיים, לבין הפירות שיגדלו בצפון ניו יורק בפברואר עם 4 מעלות בחוץ ואנשים בבית רוב היום. מה הם יעשו עם כל הסוכר? אז הם אוכלים במקסימום תפוח או אוכמניות.
עם השנים אנחנו מזהים שאפשר בקלות למצוא אננס בסופר גם במהלך החורף הישראלי – וזו רק דוגמה.
אנחנו רואים יותר ויותר פירות שעומדים ימים שלמים בסופר אך נראים טריים לחלוטין, למרות שעבר לא מעט זמן מאז הקטיף, המשאית, הטיסה, הקירור, ההפשרה וההובלה לתוך הסופר.
אז דבר ראשון אם יש מדבקה שמראה שהירק או הפרי מיובא ממדינה אחרת, אין סיבה לצרוך אותו.
מעבר לכל הנ״ל, הירקות שלנו מרוססים, אלו לא סתם חומרי הדברה עדינים, זה נהיה כבר עניין של רעלים לכל דבר, כי כמו בכל דבר, כמה שהכימיקלים זולים וחזקים יותר, ככה הם משתלמים יותר.
חומרי הדברה מצטברים אצלנו בגוף ויצרים מחלות, אלרגיות, בעיות קשה ומה לא – כמובן שזה משתנה עם סוג המזון, לצורך העניין יש הבדל מהותי בין מה שאנחנו אוכלים עם הקליפה (ועם ההדברה) לבין מזונות מהם אנחנו מקלפים את הקליפה – כמו דלעת, בננה או אננס.
נושא אחד שמדובר כבר תקופה בארה״ב הוא על מוצר שייסד האיש הרשע ביותר בעולם בעיניי, הלא הוא ביל גייטס, שידוע בשותפויות הפילנתרופיות שלו עם חברות התרופות הגדולות וארגון הבריאות העולמי שאיבדו את האמינות שלהם ממזמן. אותו ביל גייטס שהמליץ לכל העולם את חיסון הקורונה והפחיד מחומרת המחלה אמר, לאחר שהרוויח יותר ממאה מליון דולר על החיסונים, שהמחלה לא באמת קשה.
המוצר הפופולרי שגייטס המציא ומשווק נקרא Apeel, חומר ציפוי לירקות ופירות שיכול לשמור עליהם אסתטיים למשך חודשיים ימים על המדף. הם בעצם גורמים לירקות ופירות שאמורים להראות מאוד מגוונים ולא מושלמים, להראות מגרים בעזרת טכנולוגיות וחומרים כימיים.
לא חשבתם אי פעם שזה מוזר שכל התפוחים בסופר נראים בדיוק אותו הדבר? איפה זה ככה בטבע?
זה קורה כי אף אחד לא רוצה לרכוש פירות עם פגם, לא פלא שאנחנו כאלה פרפקציוניסטים ושונאים כל מה שלא יפה בעולם הזה. (כולל את עצמינו).
הציפוי הוא חומר ללא צבע, טעם או מרקם שאינו ניתן להסרה מהאוכל, לא משנה כמה תנסו לשטוף, ולקרצף, מדובר בציפוי שאינו ניתן להסרה.
החברה טוענת שמדובר ברכיבים טבעיים שמקורם כ מ ו ב ן מהטבע, כך ע”פי פרסומיהם, ומבוסס על חומר שמקורו מתמצית של ענבים, אם לא חוקרים טיפה לעומק זה נשמע אשכרה מגניב.
החומר גם הוגדר כבטוח לשימוש ע״י ה FDA והוא הוגדר כ GRAS,
Generally Recognized as Safe.
לא הגדרה מטרידה?
זו הגדרה כללית של ה FDA לחומרים שסווגו כבר כחומרים שנחשבים בטוחים באופן כללי.
בבחינה לעומק מתגלה שהרכיבים העיקריים של החומר הם מונו ו די טריגליצרידים (Mono- and diglyceride) שמורכבים מגליצרול או שומן טרנס.
היות ומדובר בתרכובת מוכרת היא קיבלה אישור של ה FDA כחומר בטוח או בקיצור GRAS.
החומר נוצר בתהליך של החדרת חמצן לשומן כמו שמן קנולה או שמנים צמחיים אחרים במטרה למצק אותם בטמפרטורת החדר. החומרים האלו משמשים להארכת חיי המדף של מוצרי מזון, הגברת טעמים ושמירה על מראה המזון לאורך זמן, ניתן למצוא אותם במוצרים כמו לחם, מרגרינה, ממתקים כמו מסטיקים, תחליפי בשר ומזון מהיר. הטריגליצרידים וחבריהם ידועים כחומרים שגורמים להעלאת הכולסטרול הרע ולפגיעה בלב, ממש חוויה מרתקת ו”בריאה”.
בנוסף לכך, גליצרול ידוע כחומר שפוגע במיקרוביום של המעי. תחשבו על לאכול פרי שעבר ציפוי של מרגרינה. אתם קונים תפוח כדי לאכול פרי בריא ומקבלים במקום מנה של עוגת פרווה של שנות השמונים. תוצרי לוואי מתהליך היצור.
אל תדאגו לביל, כמו שהוא לא התחסן הוא גם לא יאכל את המזונות שהוא משווק.
בשיחה שהייתה לי עם איש בריאות מוכר בישראל הוא סיפר לי, שהמשפחות העשירות בארץ, אלו שמשווקות לכם את המזון, אוכלות בעצם אוכל אורגני שמגדלים עבורם. כלומר – הם לא טיפשים, הם פשוט אנשי עסקים.
אז מה עושים?
קודם כל תבדקו שהמזונות שאתם אוכלים גדלים במדינה שאתם חיים בה.
אם התפוח מבריק, תמנעו ממנו.
אם המזון לא אורגני, הקליפה לא נחוצה, תורידו אותה.
ובמצב האידאלי, שחררו את הג׳אנק פוד וכל הזבל שיש לכם במזווה ותעברו לאכול מזון טרי ואורגני, תזמינו מספקים קטנים, תקנו בקבוצות רכישה עם חברים ותדאגו קודם כל לבריאות שלכם.
אגב, מזון אורגני, שגדל באדמה טובה, ובעונה שלו, גם הרבה יותר טעים, קל לספיגה ולכן מזין עבורנו.
