כללי

למה רצוי לא לחפוף את השיער?

לשיער מלא ברק

אם אתם רוצים
שיער נקי ומלא ברק
לחזק את שורש השערה
למנוע קשקשים
למנוע התקרחות
ושיהיה לכם מוי כיף בריח של כלניות,

כל מה שאתם צריכים זה לשים כל יום כימיקלים על הראש.

כל החיים אנחנו נחשפים לפרסומות, שמפמפמות לנו, שאם רק נעשה את מה שהם אומרים יהיה לנו שיער יותר טוב ממה שהיה לנו עד עכשיו

כי שמפו זה כיף
ואז לך יהיה כיף
ואתה תהיה גבר מסוקס במקלחת
ואת תהיי באמת יפה אחרי החפיפה
ואתה פתאום תהיה נקי וסקסי
ואז את תהיי באמת נקייה

והשיער העדין שלך צריך שמפו כזה, והשיער המתולתל כזה, והשיער השומני כזה, והשיער היבש כזה, ולשיער חלק כזה, ולשיער עם שורש פגום כזה, ואם נושר כזה, ולקשקשים כזה,

ואם תחפפו תראו כמו בדיוק הדוגמנית שמפרסמת, זו שמעולם לא ניסתה את המוצר בעצמה,

כמה בולשיט, זה מביך לחשוב שנפלתי לזה.

שמפו, או חפיפת הראש היא המצאה שהומצאה על יד חברת הענק ״פרוקטר אנד גמבל״ שהבינו כמו עוד הרבה תאגידים, שדי בקלות אפשר לגרום לאנשים, דרך יצירה של חוסר בטחון, תחושה של לכלוך ופחד ממנו, לצרוך כל יום את המוצרים שלהם.

וזה עבד.

תעשייה שלמה שמגלגלת מליארדים בזכות החוסר בטחון שיצרו אצל כל אחד ואחת.

רוב האנשים בעולם חופפים את הראש כל יום, ואם יחשבו רגע על הרעיון של לוותר או לספר למישהו שלא חפפו, מיד תעלה קונוטציה של לכלוך או שומניות.

אז דבר ראשון אנחנו לא מלוכלכים.
רובנו חושבים על חיידקים כדברים מלוכלכים – ומסוכנים.

אבל כמו שאתם כבר יודעים, אנחנו חיים עם חיידקים, והחיידקים האלו חיוניים למערכת עיכול, למצב הרוח, לבריאות העור למערכת החיסון שלנו.

כל סביבת החיידקים בגוף שלנו שייכת לחיידקי המעי שלנו (המיקרוביום).

וכדי לשמור עליה אנחנו יודעים ש עדיף להמנע מאנטיביוטיקה, לאכול מזונות מותססים וגם פירות וירקות אורגניים כדי לעזור לחיידקים הללו לשגשג, אבל, אורח החיים ה״נקי״ שלנו עדיין פוגע בהם.

להבדל מהחשיבה המקובלת, יש חשיבות למגע קבוע עם לכלוך כי הוא מלמד את המיקרוביום שלנו לזהות חיידקים ידידותיים לעומת חיידקים לא ידידותיים.

אני לא אומר שאין מקום לשימוש בסבון מדי פעם כשצריך, אך גם אז אני מדבר על סבון עדין שעשוי ממרכיבים אורגניים וטבעיים, ולא סבונים אנטי-בקטריאליים שברוב המקרים מלאים בכימיקלים קשים.

כשאנחנו מנקים את עצמנו עם כימיקלים במקלחת כל יום, או בכל שימוש שאנחנו עושים בסבון אנטי-בקטריאלי, אנחנו מפשיטים מהעור שלנו חיידקים ששומרים עלינו נטולי אקנה ואקזמות.

אז אלא אם חזרתם עכשיו משבוע בשטח בו זחלתם בבוץ, המקומות היחידים שזקוקים לסיבון יומיומי הם בתי השחי והמפשעה.

שאר הגוף מסתדר מצוין עם שטיפה במים – גם לאחר אימון מיוזע.
אגב לנשים מומלץ דווקא לא לשטוף את הפות עם סבון, אנחנו מתייחסים לזה בקורס נשים אם אתן רוצות ללמוד על זה עוד.

להבדל ממה שלימדו אותנו, לכלוך לא גורם למחלות – אבל להרוג שוב ושוב את החיידקים הטובים על העור שלנו, יכול למעשה לפגוע במערכת החיסונית שלנו.

לכן היה כל כך הזוי בתקופת הקורונה לראות אנשים משתמשים כל הזמן בג׳ל אנטי-בקטריאלי כדי לנקות את הידיים.

כימיקלים זולים

סבון (במקור שלו נוצר משומן ואפר) הפך עם הזמן לערבוב של כימיקלים זולים, ועם זאת שהוא עוזר לנו לשמור על הגיינה, הצורך העיקרי שלנו בהיגיינה הוא בכלל עבור כפות הידיים שבאמת צריכות את זה.

הראש שלנו לעומת זאת לא רק לא צריך את זה אלא ניזוק משימוש יתר, הקרקפת מפרישה שומן טבעי שנועד לשמור עליה, והחפיפה היומיומית מורידה לחלוטין את השומן הזה מהראש שלנו ויוצרת תגובה קיצונית שגורמת לקרקפת שלנו להפריש יותר שומן. ככה שאדם שחופף כל יום, לא ישרוד יום בלי חפיפה כי השיער שלו יהפוך שומני מאוד. זו חלק מהגאונות והבעיה במוצרים הללו, הם לא רק יצרו ביקוש הם גם יצרו לנו תלות חזקה.

מבריק.

כמובן שלאחר חפיפה, כשאין שומן בכלל על הקרקפת, השיער נראה כמו השיער של ג׳סטין ביבר (כשהוא רק התחיל), אז צריך להוסיף מרכך, ואחרי זה לשים חומרים על השיער כדי להחזיר לו את הצורה שנלקחה עם כל הכימיקלים ואין לזה סוף.

כולם יודעים איך השיער הכי יפה אחרי יום שלם בחוף הים כשאנחנו נכנסים ויוצאים מהמים וכל המלח והנוזלים של הגוף מתערבבים ואנחנו נראים הכי טוב.

אז עשו עלינו תרגיל שיווקי, ועל הדרך גם נדפקה לנו המערכת.

רוב תכשירי השיער (גם אלו היקרים שמבטיחים הבטחות) רווים בכימיקלים שמייבשים את הקרקפת, ונספגים לתוך העור ומחזור הדם, חלק מהחומרים הללו נקראים סולפטים.

סולפט – SLS הוא חומר ניקוי זול הנמצא בכמויות גבוהות מאוד במוצרי ניקוי ביתיים ובמוצרי היגיינה. תפקידם של המלחים במוצרי שיער שונים כמו שמפו, הוא ליצור את אפקט ההקצפה ו״לנקות״ שומן שהצטבר על השיער.

הבעיה העיקרית עם הסולפט היא שהוא גורם לגירוי בעור וידוע שהוא עלול לגרום להחמרת בעיות עור קיימות. מחקרים מראים ששימוש ממושך בשמפו ומסכה עם מלחים יכול להוביל לירידה ביכולת של בלוטות החלב לייצר שמנים טבעיים החשובים לשימון השיער והקרקפת. מחקרים אחרים הראו שהמלחים יכולים לתרום לנשירת שיער ארוכת טווח אצל גברים ונשים. המלחים בשמפו עלולים לגרום ליובש בקרקפת ולקשקשים (התקלפות הקרקפת). חמור מכך, ישנם מחקרים המצביעים על שאריות של SLS במוח, בריאות, בכבד ובלב. ישנם גם ממצאים הקושרים SLS לחוסר איזון הורמונלי. Shocking.

הקצף בשמפו הוא חומר רעיל ופעולת העיסוי וההחדרה של החומר לקרקפת – מסוכנת. כל הסבונים המסיסים במים שעושים הרבה קצף פועלים על אותו עיקרון, אבל הקצף יוצר את התחושה שקורה משהו לעומת חומרים טבעיים שלא יוצרים קצף ואז אנחנו חושבים שלא מתרחש תהליך ניקוי, חיברו לנו הקצפה = ניקיון טוב.

אז אנשים חופפים כל יום את השיער עם חומרים רעילים מלאי הבטחות שנספגים ופוגעים בקרקפת והם לא מבינים למה יש להם קשקשים, השיער נושר, יבש ועוד כל מיני מחלות עור אחרות.

כדי לנקות את השיער לא צריך כימיקלים שנספגים בעור ולתוך מחזור הדם, צריך דברים שיזינו את הקרקפת או ינקו אותה (במקרה הצורך)
או לא לחפוף בכלל.

אני לא חופף כבר שנים

רוב חיי הבוגרים היו לי קשקשים, שיער נושר (בכמויות), ותלות בשמפו, כי השיער שלי היה כל כך שומני אם לא הייתי חופף. בימים הכי גרועים, גם לקחתי כדורים נגד נשירה לכמה חודשים ואז התאפסתי על החיים שלי.

באיזשהו שלב, כשהתחלתי לשים לב לכל הרעל שאני מכניס לגוף, וזה כולל גם בושם, קרם ״הגנה״, דאודורנט וכו.. החלפתי את הסבון והשמפו למוצרים טבעיים, כלומר ללא כימיקלים. כבר שם היה שיפור אבל עדיין לא אהבתי את זה שהקרקפת מתייבשת והשיער נראה חסר חיים וצורה.

בהמשך הדרך שמעתי על כל מני תנועות של אנשים שלא חופפים (no poo)

אז לקחתי הפסקה מחפיפה בטיול גלישה שהייתי במקסיקו, ואחרי כמה שבועות שמתי לב שכל הבעיות נפתרו. כמות הכסף שהוצאתי על שמפו יקר נגד נשירה או הצמחה מחדש, וכל מה שהיה צריך זה להפסיק לחפוף?

שיער צומח מ בפנים החוצה. בשביל שלגוף תהיה אנרגיה להצמיח שערה חזקה אנחנו צריכים להזין אותו באנרגיה. תזונה רוויה במזונות עשירים ומחזקים, מהטבע. בין אם זה פירות וירקות, דגנים מלאים וקטניות או ביצים, דגים ובשר (כולם אורגניים) יתנו לגוף שלנו את ההזנה הדרושה כדי להצמיח שיער חזק.

אם התזונה שלנו מבוססת על מזון אולטרה מעובד – קורנפלקס, מאפים, משקאות מתוקים, אלכוהול, פחמימות, ריקות וכו, כל אלו יובילו לכמה דברים:

  1. חוסרים תזונתיים.
  2. דלקתיות גבוהה.
  3. תפקוד בלוטת התריס יפגע.

כל אלו יובילו לפגיעה בתפקודי הגוף, בחוסר איזון ותפקוד של הורמונים כמו טסטוסטרון ופרוגרסטורון וגם ביכולות שלנו להצמיח שיער.

מה לגבי לחץ? רובנו נמצאים בלחץ תמידי, וזה בסדר גמור אך אם לא נאזן את הלחץ הזה עם פעולות מרגיעות, השיער הוא הדבר הראשון שיפגע יחד עם הבריאות הנפשית שלנו.

שיער, מכיוון שהוא ה״איבר״ הכי פחות חשוב בגוף, הוא הראשון שהגוף יוותר עליו במקרה של עומס.

לחץ יוצר חולי, טיפשות ואיטיות (לא סתם אתה מאבד את המפתחות של הבית פעם בשבוע) ובכל זאת רוב האנשים בוחרים לא לעשות מדיטציה, תחום שקיים כבר 6000 שנה, והוא גם אחד התחומים הכי נחקרים מדעית. יש לו רק השפעות חיוביות ובכל זאת רוב האנשים לא יושבים למדיטציה ״זה לא בשבילי״, ״אני לא מצליח, ״אני לא טוב בזה״,

איך יש לאדם מערבי את הפריווילגיה לא לעשות מדיטציה? אני לא יודע.

קורס איך ליצור שינוי, קורס אונליין לתרגול מדיטציה, כתיבה ולבניית שגרה מיטיבה ובריאה, ילמד אתכם (בין היתר) איך לתרגל מדיטציה בכוחות עצמכם

ולתת לגוף והמיינד שלכם את המתנה הכי טובה שאי פעם תתנו לו.

התקרחות וגוף נפש

שמתם לב פעם שרוב הגנרלים מקריחים?
ורוב המוסיקאים בעלי שיער?

מה הייתם אומרים שההבדל המהותי בין השניים?

כדי שאדם יהיה בריא הוא צריך להיות מאוזן, לא רק ברמת השגרה, התזונה ואורח החיים, אלא גם ברמה הריגשית. גנרל לדוגמא, אדם שהוא מאוד משימתי, כל הזמן עסוק במטרות, ולא נותן מקום לרגשות שלו יהיה מאוד באנרגיה הזכרית שלו. הגיוני?

יש לכולנו אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית:

הזכרית, היא ה מוכוונת מטרה, הפרקטית, הלוגית, היא יודעת מה היא צריכה לעשות וזה כל מה שמשנה לה. תוצאות. הנקבית, היא זו שרוצה רגע לעצור ולהתפעל מכמה הטבע יפה, להתרגש משיר, ליצור, לבטא רגשות וגם לבכות.

הגנרל סובל מעודף אנרגיה זכרית ולכן אין שיער על הראש שלו.
והמוסיקאי שנותן מקום לכל הרגש שבו כל התשוקה והאהבה לחיים נהנה משיער שופע.
כמובן שיש יוצאים מהכלל כי כולנו שונים.

אך יש לנו הזדמנות פה לשים לב לביטוי והצורה בה אנחנו מתנהלים מול החיים ומול עצמנו, האיזון של הנקבי והזכרי הוא דבר חשוב ויכול לשפר את החיים בצורה משמעות אך זה לניוז אחר. אז יש לא מעט סיבות והשפעות לתופעות שקורות בקודקוד של הגוף שלנו

נרד לפרקטיקה

אבל אם בכל זאת אני רוצה או צריך לנקות את השיער, מה אני עושה?

שמפו טבעי – בשביל נקיון אני משתמש בסודה לשתייה מעורבבת עם מים, זה מנקה את השיער בקלות ועולה גרוש וחצי.
בשביל מרכך טבעי, אפשר להשתמש בחומץ תפוחים מעורבב עם מים, זה ירכך את השיער בקלות.
אני בכלל לא נגד שמפו טבעי, (לא חסרים כאלו בחנויות טבע) ואני אישית פשוט לא אוהב את איך שהשיער שלי נראה אחרי.

במקרה של השמפו הטבעי או הסודה והחומץ, אלו דברים שאני עושה פעם ביובל, כשאני צריך ממש לנקות את השיער. אני יודע להעיד, מהקרובים אליי, שיש לי ריח נעים מהראש והשיער שלי נקי, שטיפה במים נקיים עושה את העבודה והשיער מתרגל לא לחפוף כל יום.

מה עם להזין את השיער? בשביל להזין את השיער ולחזק אותו מהשורש, אפשר למרוח ביצה (את הצהוב) המולטי ויטמין של הטבע עשיר מינרלים וויטמינים, או למרוח אבוקדו שומני ומינרלים ולתת להם לשבת לכמה דקות. נשמע לכם מוזר? תחשבו על זה שמוזר לנו להשתמש בטבע אבל לא מוזר לנו להשתמש בכימיקלים שנוצרו משאריות פסולת של תעשיות.

לגבי סיבון הגוף,
אני משתדל לנקות רק בבית השחי ובמפשעה (לפעמים כשאני לא מרוכז אני מנקה את כל הגוף)
אני עושה זאת עם סבון מוצק, טבעי, שאפשר למצוא בכל חנות טבע.
נשים, אם יש לכן שיער ארוך וזה נראה לכן מאתגר מדי, ממליץ לכן להסתכל על סרטונים ביו טיוב של נשים שויתרו על השמפו והשיער שלהן נראה מדהים.

נסכם,

הגוף שלנו הוא מכונה מדהימה, שמתפתחת לה במשך מיליוני שנים ושום שמפו, דרמטולוג, או מוצר כזה או אחר לא יגרדו את הקרסוליים שלה גם בעוד אלפי שנים. אנחנו צריכים להמשיך לצרוך עוד ידע והתנסויות.
ידע זה כח.

הכתבה עזרה לך?, שתף עם החברים שלך
72,000+ מנויים לניוזלטר
ניוזלטר
סופ״ש

בכל שישי אני שולח מייל בו אני מנגיש עוד ידע, כלים וגישות שונות שאני רוצה לחלוק אתכם, הכל כדי לשפר את חיינו

מומלץ לקרוא גם

דכאון הוא גזרת גורל? במשך שנים מומחי בריאות הנפש טענו שדכאון הוא תוצר לוואי של חוסר איזון כימי במוח,אבל, בשנים האחרונות המדע והרפואה יוצאים...

רוב אוכלוסיית העולם סובלים מבעיות עם הבריאות שלהם, לעיתים זה לא מאובחן בצורה רשמית אבל זה מרגיש כמו: תחושה כללית לא טובה, עייפות, עיכול...

בעשר השנים האחרונות החיים שלי השתנו מקצה לקצה. זה התחיל משנים ארוכות בהן אני לא מרגיש טוב, פיזית, רוב היום. עד גיל 29 חייתי...

פודקאסטים בנושא

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות
לפני שאתן את משנתי, אתם יודעים שעל פי ארגוני בריאות בעולם הסיבה מספר אחת למוות היא תת תזונה, כן?

כלומר, לא אנשים שמתים מרעב, 

אלא אנשים שלא נתנו לעצמם נוטריינטים כי הם אכלו אוכל מעובד רוב חייהם 

תזונה מעובדת נקשרה לכל מחלה כרונית ואוטואימונית, לדכאון וחרדה 

זה אומר שכאבי ראש, חוסר איזון בבלוטת התריס, סכרת, אלצהיימר, פגיעה בחילוף החומרים, בעיות עור, אין אונות, בעיות פוריות, צרבות, מחלות עור, מחלות עיכול, שחלות פוליציסטיות, סרטן והרשימה עוד ארוכה 

כולם נקשרו לתזונה 

אבל מה שמדהים באמת זה מה ששינוי תזונתי יכול לעשות לאדם

אדם יכול לחיות כל חייו עם ערפל מוחי, הפרעות קשב, גירויים בעור, דכאון, חוסר חיוניות 
והוא לא יודע שההרגלים הלא מחושבים שלו עם התזונה גרמו לזה

(כי מה לעשות לא מלמדים את זה בבית ספר, וחברות המזון מייצרות פרסומות על פי הצרכים שלהן)

אז אנחנו פשוט לא יודעים 
והשינוי? הוא מהיר 

רק צריך להחליף את החסר בערכים ומפוצץ בחומרים לא טבעיים שנועדו למכר אותנו 
עם מזון אמיתי 

מנחם, טעים, שופע, צבעוני, מרגש, מתחלף עם העונות, ויותר מהכל נברא מהאדמה ולא ממפעל 

אל תוותרו על הפוטנציאל של הגוף שלכם והתחושה שלו כשהוא משגשג 🤍
הפוסט הזה עלה לפני שבוע בטוויטר 
ומישהו הגיב לי עם טענה שהקדמה היא מה שגורם לאנושות להתקיים 

האנטיביוטיקה 
הכלור במי הברז
הגלולות לנשים 

ואין ספק שכל אלו עזרו ועוזרים לנו 

מה שלא מדובר הוא שיש גם אלטרנטיבות לכל אלו ; 

פתרונות לטיהור מים ללא כלור 
פתרונות לטיפול בחיידקים ומחלות ללא אנטיביוטיקה 
פתרונות למניעת הריון ללא כדורים שמבטלים מנגנונים טבעיים בגוף האישה 

הם אמנם בדר״כ יקרים יותר או דורשים העמקה , למידה והסכמה להעביר את האחריות לידינו 

נרמלנו הרבה דברים לא אידאלים בגלל שהכתיבו אותם עבורנו

העולם שאנחנו חיים בו מציג נרטיב אחד שאסור להטיל בו ספק (לפחות לא בערוצים ובגופים הממסדיים)
יש פה אינטרסים כלכליים מובהקים ואינטרסים שמרחיקים את האדם ממקום של בחירה והבנה עם הנושא 

אלו דברים שלוקחים מאיתנו את הידע והריבונות 

אז אנחנו ממשיכים לפגוע בעצמנו כשאנחנו - בעצם מנסים לעשות פעולות לטובתנו

שלפעמים אפילו המערכת לא מבינה את הנזק שהיא עושה לעצמה
זה לא מדהים שיש נרטיבים שבחרנו לעקוב אחריהם במשך שנים? 

שהחלטנו להתעלם מהקשר בין בחירות התזונה שלנו לבין ההשלכות האסטרונומיות על התודעה שלנו, הבריאות שלנו והיכולת שלנו לזכור וללמוד?

אנחנו נותנים לילדים (וגם לעצמנו) מזונות שיוצרים הפרעות קשב, לא מבינים למה הם לא תקשורתיים ואז מטפלים בהם עם מנטרלי סימפטומים אלופתיים

מסממים את עצמנו עם מזון ואח״כ עם כדורים 

והכל באמתלה אינסופית של קלילות, זרימה והנאה מהחיים למרות שאתה לא באמת נהנה מהחיים כשאתה לא יכול להשתמש במיינד שלך כשורה 

אני יודע להגיד על עצמי כילד שאובחן עם הפרעות קשב ורשמו לו מרשמים ונתנו לו כדורים  שפתאום הם לא נחוצים ופתאום אפשר להתרכז להרגיש טוב ולנצל את המח שלך כשאתה מזין אותו ממה שהוא נועד לו 

עד שלא תנסה לא תבין את גודל ההשפעה וההשלכות המיטיבות של תזונה אמיתית על חייך

לא יודע איפה להתחיל? קורס חוקי בטן שיצרנו משנה לאנשים את הבריאות והחיים

זה עד כדי כך פשוט לפתור את רוב האתגרים הבריאותיים עם שינויים בבחירות שלנו
אנחנו צריכים להפריד בין התפיסה של עבודה וקשה לבין מה דרוש בשביל להגיע להצלחה

בתור אחד שעובד ״קשה״ לעיתים
 
אני יודע להגיד בוודאות שבמשך שנים רבות עבדתי קשה בתחומים שלא התאימו לי ולכן לא הגעתי לתוצאות שרציתי

אני מאמין גדול בהתמדה, התמסרות, מחוייבות, השקעה ונכונות לעשות הקרבות עבור ההגשמה וההצלחה שלנו

אבל עבודה קשה לא תמיד מביאה לשם, לפעמים היא רק מעידה על זה שאני לא פועל בכיוון הנכון 

מה שכן הפרק הזה הוא לא על עבודה אלא על הכרות עם עצמנו, הבנת הרצונות שלנו והצרכים העמוקים שלנו 

זהו פרק נפלא ששובר המון מוסכמות ועוזר לנו להיות קשובים ומדוייקים יותר עם עצמנו 

פרק 145 🎙️ תחושת בטן 
להאזנה בכל פלטפורמות השמש 
YouTube + Spotify
בפעם הראשונה בחיים כשאתה לוקח שאיפה מסיגריה אתה משתעל, נגעל, כנראה שפעם אמרת על מישהו שמעשן שזה מגעיל 

אין בך שום דבר שרצה את הסיגריה 
רק הצד שחיפש תשומת לב, מרדנות או להשתלב 

אפשרת לזה להיות חלק ממך כי הצדקת את היותך עושה פעולה שהרבה אנשים עושים 

בתור ילד, מול הקוקה קולה בכלל לא היה לך סיכוי, סוכר ממכר כמו קוקאין אז איזה סיכוי יש לילד שכבר צרך סוכר לפני הקולה

הכל הרגיש טבעי כי זה מה שהכרת וזה מה שכולם מכירים 

את הבושם פגשת בפרסומות שגרמו לך לרצות להיות כמו הגבר הסקסי או האישה היפה שניהם בתוך נוף חלומי ובכלל לא תהית עם עצמך 
מה מטרת הריח הטבעי הקיים בך ולמה אתה צריך תוספת? בטח כשיש בה חומרים שמשבשים לך את המערכת האנדוקרינית ואז אתה לא מבין למה המערכת המטאבולית והעור שלך לא מתפקדים כראוי

החדשות והקיטורים עובדים יחד

נרמלו חשיפה לשיח שלילי כדבר נורמטיבי
להתלונן, לשפוט, לקטר, להאשים 

נרמלו צפייה במכשיר על הקיר שיוצר חרדה, נפרדות, פילוג, פחד ושנאה כמנהג שגור 

אנחנו מתוכנתים לפעול בצורה שאך ורק פוגעת בנו אך אנחנו מתמידים בה כי זה המוכר

אדם יעדיף סבל מוכר מאשר שינוי בזהות
אך ההזדמנות הטמונה בשינוי יוצרת חיים חדשים ונעימים הרבה יותר 

ככה שרק שווה לבדוק מה הסיבה שאנחנו פועלים בדרך בה אנחנו פועלים 

הרגל או בחירה
הדרך הכי טובה להרחיק אותך ממי שאתה היא דרך הסחות דעת

הדרך הכי יעילה לגרום לך להתעלם ממה שקורה סביבך היא דרך מטעמים, מנעמים ומופעים 

המשורר הרומי גובן אמר לפני הנפילה של האימפריה הרומית:

תן להם לחם וקרקסים והם לעולם לא ימרדו

במודע או לא , במכוון או לא זה זה עבד
אפילו בתקופת הקורונה בארהב בזמן סגרים חנויות אלכוהול נשארו פתוחות 

אז הלחם הפך למסעדות, מזון מעובד, קינוחים, שמפניות, דגני בוקר ומה לא

והקרקסים הפכו לסדרות טלוויזיה, קולנוע, הופעות והצגות 

ובלי לשים לב כל מה שגורם לך להנאה הפך להיות המושא לרדיפה של רוב האנשים בעולם 

אך האם זה מביא אושר? תחושת משמעות? סיפוק? האם זה מביא בריאות? אהבה? 

אנחנו יודעים שאנשים נהיים יותר ויותר מדוכאים וחרדתיים 

שרוב האנשים לא אוהבים את העבודה שלהם, מקום המגורים שלהם, ההרגלים שלהם ובטח לא את המחשבות שלהם

עכשיו אל תבינו אותי לא נכון 
לבלות עם חברים זה נפלא, לצאת למסעדה יכול להיות נפלא, וגם לצפות בסרט טוב בטלוויזיה 

השאלה כמה מקום זה תופס ועל חשבון מה

האם הנאות החיים הסיחו את דעתך ואיפשרו לך להמשיך לסבול דברים שאולי אתה משתוקק לשנות?
למדנו שהבריאות שלנו היא משהו שגדול מאיתנו, שיש אנשים אחרים שאחראים לבריאות שלנו
לדמנו שהדרך לריפוי היא דרך צריכה
צריכה של תרופות
צריכה של מטפלים
צריכה של חומרים
אך הריפוי קיים בתוכנו, התודעה שלנו יוצרת כימייה בגוף יותר מכל כדור אחר
תשמעו סיפור
אם אדם הולך לישון ב4 לפנות בוקר ומתעורר בשבע,
הוא אוכל קוראסון ליד קפה עם סוכר, ומתיישב לעבוד מהבית על המחשב
הוא לא מזיז את הגוף כל היום, לא רואה שמש, לא רואה טבע, לא רואה אנשים
הוא כועס על עצמו, על העבודה, על הבוס ואולי אפילו נוטר טינה לאנשים מהעבר
בצהריים הוא אוכל מטוגן, עוד סוכר, או מזונות חסרים בערכים תזונתיים
בסוף היום הוא מדליק גוינט או שותה אלכוהול, אחרי שהיה דבוק למסך כל היום
זה אדם שלא ירגיש טוב, עם השנים מצבו רק יחמיר
האם אפשר להסכים על זה?
אותו אדם ילך בשלב כלשהו לרופא, הרופא מלא בכוונות טובות ירצה לעזור, אך הוא מורשה ואף מחוייב לעזור בעזרת תרופות
תרופות מטפלות בסימפטומים אך גורמות לנו להתעלם מהצרכים והבקשות של הגוף
הבריאות שלנו ברוב המקרים היא תגובה לאישיות שלנו, להיסטוריה שלנו, לאירועים שעברנו וגם לגנטיקה שלנו
אך ההתמודדות איתה צריכה להיות זהה תמיד
אנחנו תמיד אמורים לנקוט בפעולות שישפרו את חיינו, זה לא משנה אם זה ישים או לא, באשמתנו או לא, בר ריפוי או לא - ההתמקדות תמיד צריכה להיות בפעולות שישפרו את חיינו. גוף ותודעה.
אחרי שנים עם מחלה, הבנתי, שכל פעולה מיטיבה שאעשה תשפר את איכות חיי ואין לי פרוויליגיה להתעלם או להצדיק את זה שלא אעשה ובמקום, אאשים את החיים, הגנים או ההיסטוריה שלי.
הכח הוא תמיד בידינו ואנחנו מחוייבים לעצמנו ולחיים להשתמש בו
 
העליתי לערוץ  ה YouTube שלי שיעור בריפוי עצמי שנקרא האם ניתן להחלים ממחלה כרונית 
בו אני מדבר על שינוי התפיסה שלנו כלפי ריפוי
זו היא לא הזמנה או הצעה לקיים יחסי מין ללא אמצעי מניעה אלא הזדמנות להתבונן בבחירות שלנו ובהתנהלות שלנו סביב ובמהלך יחסי מין.

השבוע ישבתי עם חברה שסיפרה לי שבתקופה שהיו לה בעיות רפואיות באיבר המין הגניקולוגית שלה אמרה לה שזה בגלל שהיא לא אוהבת את בן הזוג שלה..

למה אדם אחד נדבק במחלת מין ואחר לא? 
למרות שהם שוכבים עם אותם אנשים?
למה אדם אחד מפתח מחלה בבטן ואחר ב ריאות?
הכל ארעי מקרי ומזדמן?
או שהסימנים של הגוף הם הדרך של הנשמה שלנו לדבר איתנו?
איך עוד תדע מה נכון ומה לא נכון בפעולות שלך בעולם הזה כשהגוף
שלך לא יכול לדבר איתך ישירות?

אבל אולי הוא כן? אולי כל סימפטומים הוא לא רק בקשה לשינוי כמו כאב ראש 
אלא הזדמנות לדייק את מי שאתה?

אם המסר של מחלת מין הוא רק זה שלא השתמשת באמצעי מניעה או שלא נדבקת מה יש לך ללמוד מזה?

איברי המין שלנו נועדו למספר דברים 

1. לחבר בין אנשים בעולם הזה 
2. להתרבות - להביא ילדים לעולם 
ובעולם מתוקן , בלי נפרדות, בלי שקרים 
אלו דברים שקורים רק כשאנחנו עושים אהבה 

אז כל בעיה שיש לנו באיברי המין שלנו
בין אם זה חוסר אונות, מחלות מין, קשיים ברבייה וכו וכו נועדו לדייק אותנו ולקרב אותנו יותר ויותר לעבר חיבור אמיתי ואהבה
שבוע טוב ❤️
השבוע אירחתי בפעם הרביעית את ד״ר נאדר בוטו 
ד״ר בוטו הוא קרדיולוג, מצנתר בכיר במרכז רבין ומפתח שיטת הרפואה האינטגרטיבית 

אם אנחנו מסתכלים על הגוף והנשמה בקשר הדוק, ניתן להבין את הכאבים בחיינו בצורה עמוקה וחדשה מהדרך המוצעת לנו על ידי רופאים או התקשורת, 

ניהלנו שיחה על כמה מהאתגרים הנפוצים ביותר 
מדכאון, בלוטת התריס בעיות לב ולחץ דם, מה גורם להם באמת ומה הקשר לכולסטרול? 
דיברנו על סרטן בצורה שעוד לא שמעתי, על הסיבה מאחורי סוגיו השונים 

נגענו בשאלות כמו 
מה גורם לירידת חיוניות וסרטונין במוח? 
האם יכול להיות אדם עצוב שאינו מדוכא ולהפך? 
אם דכאון הוא סמפטום, מה הבעיה מאחוריו? 
מה גורם ליתר פעילות בלוטת התריס? 
למה גידול סרטני מופיע באיברים שונים? 
מה מחליש את הגוף ומאפשר למחלות להיכנס? 

מה גורם למצבים מסויימים להפוך למחלה כרונית? 
מה באמת גורם למחלות לב? 
האם כדאי לאכול מאכלים כמו ביצים וחמאה? 

״עשיתי הכל״ 
משפט שנשמע מפי אנשים כל הזמן 

הפרק מלא בפתרונות ריפוי אלטרנטיביים שאינם המלצה רפואית, אלא הזמנה לחקור מה יש עוד בחוץ ולמה כדאי למצוא אנשים שמבינים את הביולוגיה של הגוף לעומקו אבל מוכנים לנסות דרכים חדשות.

להאזנה בכל פלטפורמות השמע
ספוטיפיי ויוטיוב 🎙️🎙️🎙️

מוסיקת רקע נוצרה על ידי אורי טולדנו @modekayma
אני חושב הרבה על האירועים, המקומות, הזמנים, האנשים או הדברים 
שמשפיעים על איך שאני מרגיש 

ובהכרח על הימים שאני מרגיש פחות טוב 
כלומר אני חרד, עצוב, שיפוטי, מתוסכל 

מה יוצר את כל אלו? אם לא הפרשנות שלי
למה באתי לכן? לעולם הזה 
אני לא באמת יודע 
אבל יש לי תחושה שזה כדי לעבור חוויה של התפתחות 
אם אתה חושב שהנוכחות שלך כאן היא מקרית אז התוכן הזה לא עבורך 

אבל אני בטח לא פה כדי להתפנן או כדי שהכל יהיה תמיד נעים או מתוק 

החיים מאתגרים ומכפכפים כל אחד ואחת מאיתנו כל הזמן 

אז האם אתה מודע לזה שהמציאות כולה מתרחשת בתוך המיינד שלך? כשאתה עצוב או שמח, כועס או חרד. 
זה הכל חלק מהתודעה שלך.

ומה יוצר את זה אם לא השיפוטיות שלך?
למה שיפוטיות? כי אתה לא מקבל את הדברים כמו שהם, או בוחר לראות אותם כהזדמנות - אלא אתה בוחר לראות אותם כאירועים שליליים מקריים, שקרו לך, בניגוד לאינטרסים שלך

אבל מה אם הכל נועד לשרת אותך?
כי הישות שנקראת אתה, רוצה ואפילו צריכה את כל האתגרים הללו כדי להתפתח 

אז מה יקרה אם תשנה את הדיסקט? ותקבל את האתגרים באהבה, כמסע חניכה
וזה לא אומר שזה יפסיק להיות מאתגר 

אתה פשוט תהפוך להיות היוצר ולא הקורבן 
של החיים שלך
אתם יודעים למה דכאון הוא נושא כ״כ רגיש בחברה שלנו?

כי אנחנו לא מאמינים בכח של בני אדם
אנחנו אולי מדברים כאילו כן, אבל לרוב אנחנו מורגלים דווקא לרחם על אנשים ולראות אותם כקורבנות.

זה נרטיב שמגיע מהתקשורת, מההיסטוריה, מהחינוך ומטבעם של אנשים שגדלו על מורשת של קורבנות - זה חלק מהתרבות
שלנו 

ואז אנחנו רוצים לשמור על החלשים בזה שנשמור עליהם חלשים או בזה שאנחנו מושיעים אותם 
כאילו הם לא חזקים מספיק - ככה נולד הקורבן 

אלו למען האמת צרות של עולם ראשון 

ויותר מזה הרעיון שנשמור על אנשים בכך
שנמנע מהם את האמת הלא פשוט לשמיעה הוא הזוי בעיניי

אין לנו באמת מושג איך חברה אמורה לתפקד
אנחנו עסוקים בלהאדיר את הקורבן

ואני לא מדבר על האדם שבדכאון אלא כנרטיב כללי שיש לו השלכות ואמונות
שכולנו מאמצים 

אנשים אמורים לתמוך ולהרים אחד את השני ולא להקטין או לבטל נרטיבים שונים לגבי העצמה - רק קורבנות יתנהלו ככה 

חברה בריאה מאדירה טרנספורמציה 
רק נותר לבחור באיזה צד אתה רוצה להיות 

דכאון הוא מסע אישי, של אדם שנועד לפתח אותו 
הדרך אותה אדם יבחר היא לגיטימית והיא צריכה לקרות בזמנו שלו, על פי קצב מסויים ובעזרת התמיכה הנכונה שבסיסה באנרגיה של הסובבים אותו והנרטיב שהם יזינו לו והוא בעצמו 

כדי לשבור את מעגל הדכאון צריך קודם כל לשבור נרטיב, מנרטיב מחליש לנרטיב מעצים 

זה מה שתרבויות ושבטים עושים כשאחד מהם נופל לדכאון - הם לא מעודדים אותו שזה בסדר, אלא מחזקים ותומכים בו בדרך החוצה
אין דבר שיותר מעניין בעיניי מההבנה העמוקה של ההתנהגות שלנו 

להבין שמאחורי הכאבים שלנו, הבחירות הלא טובות, הדרמה או המחלה 
עומד צורך עמוק יותר - צורך בנראות, צורך בתשומת לב, צורך באהבה, צורך בתחושת רלוונטיות

אצלי למשל אני די בטוח שהמחלה עזרה לי אל מול מערכות יחסים מאתגרות, שם מצאתי חמלה כלפיי כשלא הרגשתי טוב 

זו הייתה הצדקה מעולה, לקשיים שלי למצוא עבודה, להמנעות מזוגיות, לפחד לנסות דברים חדשים 

מצד אחר, זה קטע, לחשוב שהגוף החכם שלנו ייצור מחלה כדי לתת מענה לדברים שלא עושים לנו טוב ולא נשנה בעצמנו 

אולי הוא / המחלה עוזרת לנו לעזוב מערכת יחסים שלא טובה לנו, קריירה שאנחנו סובלים בה או אולי כדי שנפסיק עם צורת חשיבה מסוימת או הרגל שפוגע בנו

הגוף הוא חכם 
אך זה לא מרגיש ככה אם לא נבחר ללמוד ממנו 

אגב, הבנת מקור המחלה היא לא בהכרח הדרך לריפוי - זו פשוט דרך של החזרת הכח, הבעלות והאחריות לידיים שלנו

כי כשאתה מודע, ורוצה את השינוי ומוכן לפעול בשבילו - אתה משנה את האנרגיה שלך כלפי הגוף שלך וכלפי האירועים והאמונות בחיים שלך 

ככה דברים מתחילים להשתנות

פרק 142 🎙️ תחושת בטן 
להאזנה וצפייה בספוטיפיי ויו טיוב 
ולהאזנה בכל פלטפורמות השמע
זה קרה לראשונה לפני עשור כשגרתי בניו יורק ונסעתי ברכבת התחתית 
פתאום דמיינתי אותי זקן, הסתכלתי על הכפות ידיים שלי וראיתי אותן מצומקות 

יש קטע כזה, שזקנים נהיים בלתי נראים, הם כבר לא רלוונטיים. 
זה מורגש ברחוב, או כשאתה רואה אדם זקן יושב במרפסת ביתו

כשנתתי לעצמי להרגיש ככה זה גרם לי לחשוב כמה דברים אני רוצה לעשות ואני לא עושה בגלל ענייני תדמית, פחד מכשלון, ופרפקציוניזם״ 

כמה השפעה יש למה אנשים יחשבו עליי בחיי 
כמה מקום אני נותן לדברים לא משמעותיים להשפיע עליי…

למה לא משמעותיים? 
כי האם יהיה לי אכפת מאותם הדברים כשאהיה בן 90?

באותה תקופה התחלתי ליצור תוכן, שמתי לב שקשה לי לדבר למצלמה של הטלפון בתוך רכבת מלאה באנשים - כלומר אני מאפשר לאנשים שאני לא מכיר למנוע ממני מלפעול בצורה חופשית
או למשל לשוחח עם בחורה שמוצאת חן בעיניי ברחוב 
או לפחד להעלות תוכן כי אולי לא יאהבו את מה שיש לי להגיד 
או לפחד להשקיע את הכסף שלי, להקים עסק, או לבטא את עצמי מול אנשים חדשים בארוחת ערב

כלומר הכל היה מופנה החוצה, במקום להתעסק בלעשות את מה שאני רוצה בצורה חופשית בעולם הזה 

התובנה הזו שהחיים קצרים, שהכל עניין של פרספקטיבה, שעוד כמה שנים הדברים שמנעתי מעצמי היום יראו מגוחכים 
אפשרה לי, או יותר מזה - גרמה לי להתעשת על עצמי ולהיות יותר בעשייה 

ועם זאת שיש נפילות, נסיגות ודפוסים ישנים שצפים 
אני מנסה להזכיר לעצמי תמיד איך יום אחד זה יגמר, ולא ניצלתי את הזמן שלי לעשות את מה שאני באמת באמת רוצה בעולם הזה בצורה חופשית 

אומרים שכששואלים אנשים לפני המוות על מה הם מצטערים 
אם תמיד מדברים על הדברים שהם מתחרטים שלא עשו
ולא על הדברים שכן עשו 

משהו לחשוב עליו לפני שהשבוע מתחיל 🤍
חלק מפרק 142 של תחושת בטן עם עומר מילר 

השבוע בפודקאסט אירחתי לשיחה את השף עומר מילר.
עומר שאובחן בגיל צעיר במחלת קרוהן הפך ב5 השנים האחרונות מאדם חולה שצורך מעל 40 כדורים ביום לאדם בריא, שלא נוטל תרופות ומרגיש יותר טוב מאי פעם 

אך השינוי הבריאותי לא היה מגיע ללא שינוי כל העשייה שלו החל מהעבודה עד התדמית שמנהלת 

ואמנם הוא עבר סיפור אחר משלי, 
מחלה אחרת, שהתגלתה בגיל צעיר יותר, שנים של כאב ואינספור כדורים 
אבל בסופו של דבר עומר עבר מסע מאוד דומה למסע שעברתי בעצמי 
דיברנו על החיים שלפני השינוי, איך נראית הדרך, הגילויים החדשים של מה עושה לי טוב ומה לא, היכולת בכלל לראות את עצמי לראשונה אחרי שנים תחת תדמית, בושה וסבל 

וגם על דברים פרקטיים שכל אדם שרוצה לשפר את הבריאות דרך תזונה והרגלים יכול ללמוד וליישם
מהו מזון דלקתי, מה נכון לנו לאכול, מהם הכללים האוניברסליים לתחילת תהליך ריפוי
וגם על הנפש שלנו והקשר שלה למחלות והבעיות שמגיעות אלינו בחיים
זהו פרק על ריפוי עצמי דרך הסכמה לשנות את כל מה שעושה לי לא טוב 
ולבחור בעצמי 

הפרק זמין בכל פלטפורמות השמע וביו טיוב
אני זוכר שנים רבות בחיים שלי 
כשהסתכלתי על אנשים מהצד בפליאה, איך זה שהם כאלה? 

וחשבתי שאני שונה, עם פחות יכולות, או פשוט תכונות שונות, אבל עם זאת רציתי להיות משהו אחר, 

לא הבנתי אף פעם שהחיים הם לא רק מה שיצאת בהגרלת החיים, אלא מה שאתה בוחר ליצור מעצמך בהבנה שאתה היחיד שקובע מה תהיה 

כלומר אולי אנחנו פה כדי להמציא את עצמנו מחדש?

‎זה לא קטע? 
שאתה רוצה לעשות משהו ומפחד? או לא עושה את זה כי זה לא מקובל? או לא נהוג?

‎או אולי כי אתה מפחד מכשלון? ביקורת? דחייה? 
‎זה בעצם אומר שאנחנו מונעים מעצמנו ככ הרבה דברים, 
‎רק בגלל קול קטן בראש שלנו

‎אנחנו רואים אנשים מסביבנו כל יום עושים את הלא יאומן רק בגלל שהם מעיזים… 
‎מעיזים לפרוץ את הגבולות של עצמם
‎מעיזים להתנסות במשהו חדש, מעיזים לחקור, להיות סקרנים, מעיזים להיות שונים

‎ואנחנו חושבים מהצד שזה בגלל שהם מיוחדים, שהייתה להם התחלה טובה, או כל סיפור כזה או אחר, 
‎אבל זה לא נכון או יותר מהכל 
‎לא משנה 

‎כי זה באמת סרט, והחינוך שקיבלנו לפעמים שמעודד להתאים עצמנו לתלם, ואז אתה פתאום נותן לאנשים אחרים להכתיב לך את החיים

‎אך אתה יכול להכנס בכל רגע נתון לנעליים של השחקן הראשי ולהפסיק לתת למישהו אחר בחיים שלך להיות השחקן הזה

‎אם אתה עוצר לחשוב רגע על משהו שקורה לך בחיים, תשאל את עצמך אם זה היה סרט, השחקן הראשי שהוא אתה, היה מתנהג ככה?

זה מה שאני מזכיר לעצמי כל פעם שאני נותן למעצורים הללו להופיע - אני יוצר את הסרט הזה

חלק מפרק 141 של תחושת בטן 
על מסע הריפוי והשינוי הגדול שעשיתי בחיים שלי בשנים האחרונות 
להאזנה בכל הפלטפורמות השמע וביוטיוב
מה יוצר את המציאות שלנו אם לא האמונות, המחשבות והרגשות שלנו? 
כל היקום מורכב מאנרגיה, אטומים, חלקיקים שמושפעים או מונעים מאיך שאנחנו רואים את המציאות והצורה בה אנחנו פועלים. 

ועם זאת שזו עובדה מוגמרת שרוב, אם לא כל המדענים בעולם יסכימו עליה, עדיין יותר מדי נרטיבים מצמצמים לנו את חופש התודעה וההתנהלות בעולם הזה. 

כשאתה מבין שאתה וגופך הם רק חלק מינורי ממסע נשמתי שהביא אותנו לפה כדי לגלות ולהמציא את עצמנו מחדש אתה יכול להשתחרר מהאמונות המגבילות של אלו שמכתיבים את הנרטיב ששומר עלינו בתוך חומות של פסימיות, המנעות וחוסר אמונה. 

תהיו הפלצבו של עצמכם בעולם של הסכמה לחיות בתודעה של מחלה. 

חלק מפרק 141 של תחושת בטן 🎙️ 
זמין להאזנה בכל הפלטפורמות, גם ביוטיוב
איך קרה שעל שמני זרעים יש מדבקה ירוקה ועל שמן קוקוס, אחד הפירות/אגוזים הפופולריים יותר בעולם (שאגב נוצר בקלות היות ובשר הקוקוס שומני מאוד ואין אתגר בלמשוך ממנו את השומן) יש מדבקה אדומה שמזהירה משומן רווי? 
התרגלנו להאמין ש שמני זרעים שמגיעים מצמחים שאין בהם שומן טבעי וברובם בכלל לא גדלים בטבע בצורה טבעית (לפתית/קנולה) הם השמנים האידיאלים עבורנו 

איך זה קרה? לאחר מלחמת העולם השנייה לובי שמני הזרעים בארה”ב רצה להחליף את שמן הקוקוס שמגיע ממדינות טרופיות עם שמנים שאפשר לייצר בארה״ב וקנדה דרך ניצול של שאריות פסולת מזון 

ולכן הקהילה הרפואית הכריזה מלחמה על שומנים רוויים כמו שמן קוקוס וחמאה מתוך מחשבה שהם רעים לבריאות הלב - מה שהתגלה לימים כטעות אדירה שעשתה נזק בריאותי 
לרוב אוכלוסיית ארה״ב

ראה ערך הפרכת פירמידת המזון לפני שנים רבות שוב ושוב על ידי רוב רופאים ומדענים בעולם שהתעשתו על השקרים והאינטרסים של תעשיית המזון המעובד. 

יש לנו בטבע הכל, 
וככל שנשתמש במוצרים הטבעיים של הטבע, אלו שהשתמשנו בהם במשך דורות על גבי דורות לא נצטרך להתמודד עם רוב האתגרים הבריאותיים שלנו ויותר מזה, לא נצטרך להשתמש במוצרים תעשייתיים. 

יש בטבע הכל 🥥🌴🤍
השבוע בפודקאסט אני מדבר על התהליך בשנים האחרונות ששינה את החיים שלי מאדם חולה שלא אוהב את החיים שלו 
לאדם בריא שמגשים את עצמו

דיברנו בפרק על סיפור הריפוי העצמי, התפרצות המחלה, המסע לניו יורק, אני חי חיים שאני לא נהנה מהם, ניסוי השתלת צואה, והאדם שמשנה לי את החיים 

איך לזהות אנשים רעילים וסביבה רעילה בחיינו, הכוח שבלומר “לא” 
התפתחות של חולי היא תולדה של התנהגות, מחשבות וסביבה, מה “ממגנט” אלינו אנשים 

האם המחלה תחזור? מה הגוף שלנו מאותת לנו, סיפור האבנים בכליות, הגוף הפיזי vs. הנפש 

מה מונע מאנשים לקום בבוקר ולשנות הרגלים?, תודעה, נרמול החולי

המחשבות שלנו משפיעות על הגוף שלנו, מדיטציה 

הפרק עלה בכל פלטפורמות השמע וביוטיוב 

פרק 141 תחושת בטן
אנשים חווים מצוקה בכל רחבי העולם, אנשים מתנהלים בצורות שונות, משונות כאלו שמעוררות רגשות קשים מסביבנו, וכשאנחנו מתמקדים דברים הללו, הם מעוררים בנו רגשות שליליים. 
עניינים וקשיים של אחרים אינם נוגעים בנו באופן אישי אך הם מעוררים בנו רגש שלילי - חוסר אונים. 

חוסר האונים הזה לא נובע מעצם קיומן של הבעיות, הוא עולה רק כי אנחנו מקדישים להן תשומת לב.

כל מחשבה שאנחנו חושבים מולידה יצירה, נכון? כל מחשבה שגורמת לנו להרגיש משהו היא יצירה שהופכת להיות האישיות שלנו

מי גורם לנו לחשוב על משהו? להרגיש משהו? האם אלו גורמים חיצוניים או משהו שאני התרגלתי לעשות?

אם אני פועל מתוך הרגל, כי ככה התרגלתי עוד מפעם, אין תגיע אפשרות שאצור את הכוונות הנוכחיות שלי, מפני שההרגלים שלי התפתחו בתקופה אחרת, בזמן שהכוונות שלי היו שונות.

מי יוצרת את חווית החיים שלך?
 
מי שולט בחיים שלך? מה תפקידו של הגורל? מהו חלקם של אחרים? ומה הוא חלקו שלנו?
מה מושך אלינו לחיים את האנשים, האירועים, המקומות והדברים?
 
 
במקרים רבים אנחנו מורגלים לחשוב ולדבר על הנושאים בצורה מסויימת, 
 
ועם זאת שאנחנו מבינים את עוצמת המילים שלנו, במקום לפרוש משיחות או דרכי חשיבה  אנחנו ממשיכים להשתתף בה כי אנחנו לא רוצים לשחח מאותה צורת חשיבה שהתרגלנו אליה
 
כשאנחנו שומעים מילים שאינן תואמות עם הכוונות שלנו, ואנחנו חושבים עליהן, אנחנו נעשים שותפים למילים הללו ולאנרגיה שלהן ואנחנו בכך מעוררים את יצירת הדבר שאנחנו לא רוצים בה.

 
מהרגע שאני מחליט מה חשוב לי בכל זמן נתון, תהליך היצירה הטבעי יתחיל לעבוד והבלבול ייעלם מהחיים שלנו.

הדבר היחיד שגורם לחיים לנוע בכיוון שמשרת אותנו ואת הסובבים אותנו היא התמקדות בפתרונות

אך האישיות לעיתים מתמכרת לסבל, להאשמה, ללשבת ולחכות, לכעוס ולהיות טרוד במקום לפעול
מתן חכימי
כל בעיה פיזית או רגשית היא בקשה לשינוי והזדמנות לשפר ולדייק את החיים שלנו.
עקבו אחרינו ברשתות החברתיות