מים

לפודקאסט משנה החיים הזה נחשפתי לפני מספר שנים אחרי הפסקת הריון כואבת נפשית מאוד מאוד בגלל עובר פגוע ביותר. היינו אז הורים לשניים ואחרי שנים של התלבטויות בחרנו להביא לעולם ילד נוסף. זוכרת שכשהגעתי הביתה אחרי ההפלה הסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי בקול- את בוכה יומיים ואז מתחילה להחלים. יומיים אחרי יצאתי להליכה והתחלתי להקשיב, בהמלצה של אחותי, לפודקאסט. לא זוכרת אפילו לאיזה פרק. מה שאני כן זוכרת זה שאמרתי לעצמי ממש במודע שקיבלתי מתנה, להתחיל מחדש, ושאקח את המתנה הזו בשתי ידיים. מה למדתי? קודם כל זה לומדת, כל הזמן. וואו ככ הרבה… קודם כל שפודקאסטים הם עבורי טיפול נפשי משמעותי. תהליך של ריפוי. כל פרק שהקשבתי לו גידל אותי ועורר בי המון מחשבה. מקשיבה לפרקים מסויימים כמה וכמה פעמים. בתכלס למדתי לא לרוץ ככ מהר לרופאים על כל דבר, לשאול שאלות ולפקפק, בעיקר כאן בארהב, הם ככ מאוהבים בלדחוף תרופות שזה פשוט מדאיג…התחלתי לכתוב, להעריך את הבריאות הפיזית, להתאמן מתוך אמונה עמוקה והבנה של כמה זה חשוב ומשמעותי ובעיקר המון להתבונן בעצמי פנימה. עובדת קשה להיפרד מדפוסים שאני לא אוהבת בעצמי ולאמץ חדשים. כנראה שדברים לא קורים סתם, גיליתי עולם חדש. תודה על זה

אני חושבת שבעיקר מה שמשך אותי בהתחלה לפודקאסט הייתה סיפור ההחלמה של מתן. זה היה mindblowing בשבילי. בטח בתור רופאה. זו הייתה הארה. הגוף שלי מנסה להגיד לי משהו ויש עוד דרכים שאפשר להחלים. אני לא רוצה ״לכבות״ את המסרים האלה עם תרופות וחומרים. אני רוצה להבין מה זה ויש בי כוחות לרפא את עצמי. הפסקתי עם הגלולות, התחלתי להקשיב לגוף שלי. לא אגיד שמצאתי פתרון קסם, אבל ההבנה הזו שינתה את חיי. משם גם המשכתי במסע להבין גם איך התודעה שלי משפיעה על כל הסיפור שלי. אדם בריא הוא אדם חופשי. זה משפט שתלוי לי במרפאה. המחשבות שלי, התודעה בה אני נמצאת משפיעה על הwell being שלי באופן ישיר, על הבריאות שלי. ואת זה לא למדתי בבית ספר לרפואה. אפשר להגיד שזה אחד הדברים שהכי מרתקים אותי במפגשים עם עצמי וגם עם מטופלים ואני אף פעם לא שבעה מעוד מידע ועוד פרק (בעיקר עם דר עוז גוטרמן התותח)

את הפודקאסט הכרתי לפני מספר חודשים בהמלצת חברה טובה, שגם נמצאת פה. מאז אני מאזין בכל הזדמנות ולשמחתי יש לי עוד הרבה להשלים. הרבה מהתוכן המדובר הכרתי ואפילו יישמתי בעבר ובהווה, ברמה כזו או אחרת. ההקשבה לגוף ולמה שעושה לו טוב, הצריכה של מזונות לא מתועשים, החיבור לטבע, החיבור לכאן ועכשיו ועוד הרבה דברים טובים. ההאזנה לפודקאסט עזרה לי להרחיב את הידע שלי, להצליח לחזור ולהתמיד בהרבה דברים שכבר זנחתי ואפילו לסגל לעצמי הרגלים חדשים שעושים לי טוב. נראה לי שמעל הכל קיבלתי את ההבנה שבתכלס הכל אפשרי והרבה דברים נמצאים בשליטתנו, זה רק מצריך מאיתנו להכיר בזה, לרצות ולהתמיד.

כששמעתי את הפודקאסט לראשונה, מאוד התחברתי לכל הנושא וגם שמתן מארח אנשים מעניינים, אהבתי לשמוע איך באמת דברים עובדים ומערכת העיכול ככלל. רוב החיים שלי אני זוכרת שלא הייתה תקופה בלי כאבי בטן… ולא הבנתי מה זה, רופאים לא הבינו מה זה, לאף אחד אין מושג. האמת שגם עכשיו אין לי מושג מה זה היה- אני רק יודעת שמאז שנהייתה לי המודעות ש ״מה שאני אוכל זה מה שאני״ בסופו של יום באמת גרמה לשינוי בתפיסה שלי כלפי אוכל ואיתה נעלמו הכאבי בטן. אני בטוחה שהרבה שחוו בעיות עיכול הבינו מתישהו שהם היחידים שיכולים לעזור לעצמם- לחקור, לשמוע, לקרוא… האוכל הוא הדלק שלנו, וזה לא סתם קלישאה! אז בקיצור- בואו נאכל בריא ונחשוב בריא!

לראשונה פגשתי את הפודקאסט דרך חברה שפירסמה שהאזינה לאחד הפרקים ומאותו רגע התוכן של הפודקאסט הזה תמיד היה עבורי רלוונטי, בכל פעם שבחרתי פרק זה היה בדיוק מה שהייתי צריך לשמוע, לקחת וללמוד באותו הרגע לפני שלוש שנים התחילו לי כאבי בטן חזקים אחרי תקופה שבה עשיתי משהו שמאוד סיפק אותי. כשהפסקתי להזכיר לעצמי למה אני עושה את זה אז התחילו כאבי הבטן.. עשיתי את כל הבדיקות האפשריות וכמובן שלא נמצא כלום עם הזמן, החקירה והלמידה הבנתי שהבטן אצלי היא כנראה האיבר החכם ביותר וכשהיא מדברת אז זה הזמן להסתכל פנימה אני לומד מהפודקאסט המון וגם מהניוזלייטר המעולה וכרגע המסע שלי הוא התעוררות

העיסוק שלי הוא כמנהל מוצר בחברת סטארטאפ, אני גר בגדול בתל אביב, אבל כרגע מטייל ועובד מהמזרח, ונהנה מכל רגע של האיזון בין העבודה שלי יחד עם ההזדמנויות שיש למזרח להציע בנושאים של ריפוי, רוח והתפתחות אישית. החלום הוא לשלב בין העיסוקים האלו. כמובן שאין רק אחד, אבל אחד משמעותי הוא ההבנה שמה שאני מכניס אלי לגוף פיזית ולמיינד (מחשבות, תוכן, חדשות, ..) משפיע עלי בצורות שלא חשבתי מעולם. מעבר לפן הפיזי כמובן, גם בפן המנטלי, הרגשי ותפיסת העצמי שלי, ולי יש את החופש לבחור מה אני צורך, במה אני בוחר להאמין ומה עושה לי טוב. אני מתעניין בכל מה שקשור לחיבור של גוף, נפש ורוח,

נחשפתי לפודקאסט של מתן בגיל 18 בערך, אחרי 5 שנים בהן חליתי בדלקת פרקים כרונית ממקור ״לא ידוע״, שהתבטאה בעיקר בכפות הידיים. בגיל 13 התחילו התסמינים, ורק בגיל 15 אובחנתי עם המחלה. קיבלתי פעם בשבוע זריקת כימותרפיה מגיל 16-18, כשמגיל 13 שיניתי את התזונה שלי לחלוטין, לא נגעתי בשום מזון מעובד אף פעם. בדיעבד, שינוי התזונה לא הספיק ולא הבריא אותי – כי זה היה מרכיב אחד מיני רבים שדרשו שינוי בחיי. לגדול לצד אח עם צרכים מיוחדים דרש ממני לנווט את הספינה של חיי בעיקר בכוחות עצמי, ובתור ילדה לא היו לי הכוחות הנדרשים להבין באמת מה אני צריכה בחיי. התבגרתי מאוד מהר ולקחתי הכל ברצינות. נאחזתי במציאות (כל כך סימלי שקרה דווקא בכפות ידיים) והתקשתי לקבל את החיים. מצאתי ריפוי כשחייתי שנה במכינה קדם צבאית, עם עוד 60 אנשים בגיל שלי, שלימדו אותי כל כך הרבה על משחקיות וזרימה. ובאמת – בסוף המכינה כבר נרפאתי לחלוטין וסוף סוף סיימתי עם התרופות.

השיעור הכי גדול וחשוב שקיבלתי מהפודקאסט הוא החשיבות בלהטיל ספק. פרקים רבים בפודקאסט נוטים לשבור מוסכמות, על השמש, על מזון, על מה שמוכרים לנו ויותר מזה, על מי מוכר לנו. מאז שהתחלתי להאזין לפודקאסט התחלתי לחשוב יותר בביקורתיות על מידע שאני מקבלת מערוצים שונים, ובתור סטודנטית, גם על מחקרים ומאמרים שונים.

עברתי לפני 4 שנים פרידה וגירושים כואבים מאד שגרמו לי למשבר עמוק, איבוד משמעות ודיכאון. אהבתי מאז ומעולם עולמות של אימון מנטלי ומנטורינג, כנערה הושפעתי עמוקות מספרו של סטיבן קובי: שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד. לקחתי את זה למקום שאפתני-בורגני, מגיל 18 אני מציבה לעצמי יעדים ובונה באופן מתודי את סולם הקריירה וההתקדמות שלי בעולם. לקח לי זמן להבין ולהודות בפני עצמי שאני לא מאושרת, שהמרדף הזה לא מביא לי שום אושר. ושגם אם אהיה בסוף מנכ”לית של חברה גדולה במשק, שלא מחוברת לעשיה עצמה, אלא רק לתדמית – אני אשאר עם אותה אומללות. בכל המסע הזה להחלמה הנפשית, להשתחרר מהקולות של החברה ושל ההורים, וללמוד לפתח את קולי העצמאי – הפודקאסט היה עבורי כמו חבר תומך. היו רגעים שפקפקתי בעצמי. אולי אני הפגומה, אולי אני הבעייתית. למה כולם במירוץ הזה, גרים כל אחד בקפסולה שלו במגדל , לא רואים טבע ושמש כי קבורים בעבודה – וטוב להם?! למה רק אני חיה מסופ”ש לסופ”ש, נאנקת תחת הכובד של משרה מלאה אינטנסיבית שלא משאירה לי זמן לתחביבים שלי, לספורט, להבין מי אני ומה אני באמת רוצה פה בעולם?! הפרקים נתנו לי גושפנקה לקולות הפנימיים שבתוכי, עזרו לי לחזק את האמון שלי בעצמי. המסע מפגיש אותי עם פגיעות, כאבים מודחקים, והמקומות הילדיים שלי, מבקש ממני המון חמלה והתמסרות. ואני צריכה אמונה שמשו יצמח מכל זה, שאני אגיע להוויה שאני חולמת להיות בה. ולשמוע אותך מתן ואת אלו שמתארחים אצלך, מתארים – אפילו בסאבטקסט – חיים של הקשבה לעצמי, ריבונות על חיי, הידיעה שכל התשובות בתוכי כל אלו מחזקים אותי ועוזרים לי להאמין בעצמי ובדרך הזאת

היו לי כל כך הרבה רגעים של למידה, התרגשות והתרוממות רוח מהפרקים של הפודקאסט. אין מילים. הפרק שהכי זכור לי, מבחינת ההשפעה שלו עלי, היה הפרק עם אפרת פניגזון, שבו היא דיברה עם מתן על כל מה שקורה מתחת לפני השטח, בהקשר של הקורונה, כסף דיגיטלי ועוד בעיות כאלו ואחרות. זה היה מידע שידעתי אותו רק בחלקו, והיה חשוב ומשמעותי מבחינתי לשמוע את הפרק הזה. שיתפתי כמה וכמה חברים בפרק.

לאחרונה אחרי שנה של בדיקות וסבל אובחנתי עם קוליטיס את הפודקסט של מתן הכרתי כבר לפני והאמת שאני מרגישה שזה ממש עזר לי לקבל את הבשורה יחסית בסדר משהו בי ידע שזה כנראה משהו כזה כרוני לקחתי על עצמי מסע של שינוי וריפוי וכרגע מנסה המון דרכים טבעיות כדי לשפר את מצבי ולהבריא אם מישהו עבר או עובר תהליך דומה אשמח לדבר ולהחליף חוויות יש הרבה פרקים שהם מטורפים מבחינתי ותמיד חוזרת לשמוע אותם כמובן כל ההסברים של מתן על ריפוי עצמי ושכל מחלה באה מסיבה כלשהי אבל במיוחד הפרקים עם עוז גוטרמן , רן כליף על המיינד , דר נאדר בוטו

כשאני הייתי בהריון עם הבכורה שלי התחלתי להיחשף למידע שלא הייתי מודעת אליו קודם,שפשוט הפך את עולמי ולאט לאט אני השתניתי לחלוטין. שחף שהייתה לפני נעלמה והגיעה שחף אחרת, עם עיניים שונות על העולם. וככל שהשתניתי ככה הרגשתי שאני לא יודעת איפה מקומי בעולם, על מה אפשר לדבר , על מה לא, מה יחשבו עליי אם אגיד את מה שאני באמת חושבת , העדפתי לשבת בשקט ולא להביע את עצמי גם כשבער לי . אחד הדברים הכי משמעותיים שהפודקאסט הזה נתן לי הוא אישור. אישור להיות מי שאני, לקבל את עצמי ואת השינוי שחל בי , אישור להתהלך בעולם עם הדעות שלי אבל יחד עם זאת גם למדתי שיש מקום לריבוי דעות, שאני לא תמיד צודקת ,ושיש תמיד מקום לגמישות. (משהו שאני עוד לומדת) ודוגמא אישית לכך היא שלאחר 4 שנים של צמחונות, בזכות הפודקאסט עם ליטל סימון ,בערך לפני שנה, שדיבר על איורוודה והאפיונים של סוגי האנשים, הבנתי שחיי הצמחונות שחיינו בזמנו,לא התאימו לבת הקטנה שלי.לאחר שהצלחתי להתגבר על תחושת הכישלון ושעשיתי טעות בהחלטה להיות צמחונית לפני 4 שנים,שיניתי הכל והחודש אנחנו חוגגים שנה של אכילת בשר ועוף איכותי וטוב.